יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| ||
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מקיים שיחת ועידה מהחדר הסגלגל בבית הלבן עם מנהיגי ישראל וסודאן במהלכה נודע על הנורמליזציה הצפויה בין המדינות, 23 באוקטובר 2020 | |
נושא | הסכם מדיני |
---|---|
מטרה |
כינון יחסים דיפלומטיים ושלום ונורמליזציה מלאה ישראל לבין סודאן (בתיווך ארצות הברית) |
מקום חתימה | ח'רטום, סודאן |
תאריך הצגה | 23 באוקטובר 2020 |
הסכם ישראל–סודאן הוא הסכם עקרוני שהושג בין ממשלות ארצות הברית וסודאן לכינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל וסודאן. ההצהרה בעניין זה נחתמה ב-6 בינואר 2021, אך נכון להיום (נובמבר 2024), עדיין לא נחתם הסכם הקבע בין ישראל לבין סודאן. ב-23 באוקטובר 2020 הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בשיחת טלפון עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ועם מנהיגי הרפובליקה של סודאן[1][2] שתוך מספר שבועות יפגשו משלחות הצדדים ויחל משא לקראת הגעה להסכמי שיתוף פעולה בתחומים שונים. ב-6 בינואר 2021 חתמה ממשלת סודאן על הצהרת הסכמי אברהם[3]. כאמור, נכון להיום, הסכם הקבע טרם נחתם.
במלחמת העצמאות סודאן שלחה חיילים לתגבר יחידות של הצבא המצרי. גם במהלך מלחמת ששת הימים שלחה סודאן כוחות ללחימה נגד ישראל. יחסים חשאיים בין המדינות פותחו בסוף שנות החמישים; אנשי "המוסד" וקציני צה"ל סייעו למורדים הבדלנים בדרום סודאן בהדרכה צבאית ובסיוע רפואי[4].
בסוף אוגוסט 1967 נערכה בח'רטום, בירת סודאן ועידת ח'רטום. הוועידה התכנסה בעקבות מלחמת ששת הימים והשתתפו בה מנהיגי שמונה מדינות ערביות. ההצהרה שנוסחה בסופה קבעה את שלושת הלאווים: לא להכרה בישראל, לא למשא ומתן עם ישראל, לא לשלום עם ישראל, וזאת עד לסיום השליטה הישראלית בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים.
ב-1982 ערכו שר הביטחון אריאל שרון ומנכ"ל משרד החוץ דייב קמחי פגישה חשאית עם נשיא סודאן, ג'עפר נומיירי. סודאן מילאה תפקיד מרכזי במהלך מבצע משה ומבצע שלמה. בהיעדר יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לאתיופיה, נוצר באמצעות "המוסד" קשר עם בכירים בסודאן הסמוכה. אלפים מיהודי אתיופיה הגיעו בהליכה רגלית עד לגבול סודאן ומשם הובלו לישראל.
לישראל מיוחסת מספר תקיפות על אדמת סודאן, חלקן אומתו על ידי ממשלת ישראל. ב-2009 השמידה ישראל שיירת משאיות שהסיעה אמצעי לחימה ששלחה איראן אל ארגון חמאס דרך סודאן[5]. בנוסף לתקיפה על שיירת המשאיות, תקפה ישראל ספינת נשק איראנית. ב-23 באוקטובר 2012 הותקף מפעל התחמושת "ירמוך" בסודאן אשר ייצר נשק עבור חמאס. מקורות סודאנים טענו לאחר התקיפה כי היא בוצעה על ידי ישראל אם כי היא לא אישרה זאת באופן רשמי[6].
בנובמבר 2018 פורסם ששנה קודם לכן נפגש דיפלומט ישראלי באיסטנבול עם קבוצת בכירים סודאנים בראשות אחד מעוזריו הקרובים של ראש המודיעין הסודאני מוחמד אטא. מטרת המפגש הייתה חימום היחסים בין ישראל לסודאן וסיוע ישראלי בתחומי הכלכלה, הבריאות והחקלאות[7][8].
במרץ 2020 דווח כי סודאן אישרה לחברת התעופה LATAM צ'ילה לעבור מעל שטח המדינה בדרך לישראל וממנה[9].
לאחר הצגת הסכם איחוד האמירויות הערביות-ישראל, הוזכרה סודאן כמדינה שתנרמל את יחסיה עם ישראל. ב-18 באוגוסט 2020 דובר משרד החוץ הסודאני אמר כי ארצו מקיימת מגעים עם ישראל[10], אך מיד לאחר מכן משרד החוץ הסודאני הכחיש זאת והדובר הודח מתפקידו[11]. כמה ימים לאחר מכן, מזכיר המדינה של ארצות הברית, מייק פומפאו נפגש עם ראש ממשלת סודאן, עבדאללה חמדוכ, אשר הדגיש כי אין לממשלתו הזמנית מנדט לנרמל את יחסי המדינה עם ישראל[12]. היה ויכוח בין אנשי הצבא לאנשי הממשלה הזמנית על קידום הנורמליזציה עם ישראל[13].
ב-19 באוקטובר, לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע כי יסיר את סודאן מרשימת המדינות תומכות הטרור לאחר שישלמו פיצויים לנפגעי טרור אמריקאים, העריכו גורמים אמריקאים שהמהלך עשוי להביא להכרזה על נרמול היחסים בין ישראל לסודאן[14].
ב-21 באוקטובר 2020 נחתה משלחת ישראלית בסודאן ודנה עם נציגי הממשלה הסודאנית על הכרה הדדית בין סודאן וישראל[15]. למחרת המפגש הופיעו בכלי התקשורת בישראל דיווחים סותרים מפי "בכירים" סודאנים. בישראל היום דווח כי "נסגרו 99% מהפרטים להסכם נרמול היחסים עם ישראל" וכי "עבדאללה חמדוכ הסיר את התנגדותו לכינון יחסים עם ירושלים" ו"החתימה על ההסכם צפויה בימים הקרובים". מנגד ב-ynet נכתב שראש הממשלת סודאן התנה כינון יחסים בהחלטה של מועצה מחוקקת זמנית, שכלל לא הוקמה באותו הזמן[16].
ב-23 באוקטובר 2020, הודיע טראמפ לקונגרס על הסרת סודאן מרשימת המדינות המממנות טרור[17]. ב-24 באוקטובר 2020 (שעון ישראל) הודיע טראמפ במסיבת עיתונאים טלפונית שנערכה במשותף עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ראש מועצת הריבונות הזמנית בסודאן עבד אל-פתאח אל-בורהאן וראש ממשלת סודאן עבדאללה חמדוכ באופן רשמי כי ישראל וסודאן יכוננו יחסים דיפלומטיים מלאים[18].
ראש הממשלה, בנימין נתניהו אמר לאחר ההודעה על ההסכם: "בח'רטום, בירת סודאן, אומצו בשנת 1967 שלושת הלאווים של הליגה הערבית - לא לשלום עם ישראל, לא להכרה בישראל ולא למשא ומתן עם ישראל. ואילו היום ח'רטום אומרת - כן לשלום עם ישראל, כן להכרה בישראל וכן לנורמליזציה עם ישראל. זהו עידן חדש, של שלום אמיתי שהולך ומתרחב עם מדינות ערביות נוספות - שלוש מהן בשבועות האחרונים"[19]. ראש הממשלה הוסיף כי "בקרוב ייפגשו משלחות של סודאן וישראל כדי לדון על שיתופי פעולה בתחומים רבים, ביניהם חקלאות, מסחר ועוד תחומים חשובים לאזרחינו".
ראש ממשלת סודאן, עבדאללה חמדוכ, הודה בציוץ בטוויטר לטראמפ על התיווך בין הצדדים והוסיף כי "אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם הממשל והקונגרס האמריקני, כדי לסיים את תהליך הסרתנו מהרשימה במועד, אנו פועלים לכונן יחסים המשרתים את אנשינו בצורה הטובה ביותר"[20].
בדצמבר, לפי הניו יורק טיימס, אל בורהאן שוחח עם שר החוץ האמריקני מייק פומפאו והזהיר אותו כי אם חוק החסינות לא יעבור, סודאן תקפיא את הנורמליזציה עם ישראל. אחד מסגניו של בורהאן מוחמד אל-פאקי אמר דברים דומים לכלי התקשורת בסודאן. החוק אמור להעניק לסודאן חסינות מפני תביעות עתידיות של קורבנות טרור[21]. במקביל הוציא ממשל טראמפ את סודאן מרשימת המדינות התומכות בטרור באופן רשמי[22]. בהמשך, אושר החוק[23]. במרץ 2021, ארצות הברית קיבלה פיצויים מסודאן[24].
לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, בשנת 2020 כ-6,285 מסתננים מסודאן שהו בישראל, שהם כחמישית מכלל המסתננים מאפריקה לישראל.
ב-6 בינואר 2021, סודאן חתמה רשמית על הצטרפותה להסכמי אברהם. החתימה נעשתה בח'רטום בירת סודאן, בנוכחות מזכיר האוצר האמריקאי סטיב מנוצ'ין[25].
עוד בטרם חתימת ההסכם באופן רשמי, הודיעה מדינת ישראל כי תעביר 5 מיליון דולר לתוכנית המזון העולמית של האו"ם שישמשו למשלוח חיטה לסודאן[26].
ב-23 בנובמבר 2020 נחתה בסודאן משלחת ישראלית שדנה בשיתופי פעולה בין המדינות[27].
ב-6 באפריל 2021, הקבינט של סודאן ביטל את החוק הסודאני משנת 1958 שאסר באופן גורף על קשרים כלכליים עם ישראל. עם זאת, ביטול החוק טרם נכנס לתוקף[28][29].