יוני רכטר

יוני רכטר
רכטר בהופעה במועדון זאפה הרצליה, 2010
רכטר בהופעה במועדון זאפה הרצליה, 2010
לידה 18 בנובמבר 1951 (בן 73)
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
מוקד פעילות ישראל
תקופת הפעילות מ-1969
עיסוק זמר, מלחין, מפיק ומעבד מוזיקלי, פסנתרן
סוגה רוק, רוק פסנתר, רוק מתקדם, פופ, ג'אז, מוזיקה קלאסית, אופרה, זמר עברי
שפה מועדפת עברית
כלי נגינה פסנתר, פנדר רודס, סינתסייזר, סינתסייזר מוג, מלוטרון, מוג בס, אקורדיון
חברת תקליטים הד ארצי, אן אם סי, הליקון, התו השמיני
שיתופי פעולה בולטים כוורת, אריק איינשטיין, אבנר קנר, ארבע-עשרה אוקטבות, אסתר עופרים, עלי מוהר, גידי גוב, הכבש השישה עשר
פרסים והוקרה

• פרס א.מ.ת. (2008)
• פרס אקו"ם למפעל חיים

• פרס התיאטרון הישראלי
https://www.yoni-rechter.com/
פרופיל ב-IMDb
רכטר, 2008

יונתן (יוני) רכטר (נולד ב-18 בנובמבר 1951) הוא מוזיקאי, זמר, פסנתרן, מלחין, מפיק ומעבד מוזיקלי ישראלי, חבר להקת כוורת. רכטר הוא חתן פרס א.מ.ת למוזיקה ופרס אקו"ם למפעל חיים.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכטר נולד בתל אביב, בנם של האדריכל יעקב רכטר ושל המורה שרה שפיר. אחיה של המאיירת מיכל לויט ואחיהם למחצה של השחקנית דפנה רכטר והאדריכל אמנון רכטר. בגיל שמונה החל לנגן בפסנתר ובגיל 15 החל לכתוב מוזיקה. השיר הראשון שהלחין היה "דמעות של מלאכים" למילותיו של חברו לכיתה דן מינסטר. בגיל זה גם הקים שלישיית ג'אז. בנוסף לעיסוקו במוזיקה, בימי לימודיו בתיכון (תיכון חדש), שיחק כדורסל בהפועל צפון תל אביב, קבוצה בת של הפועל תל אביב, אשר שיחקה בליגה השנייה.

שנות השבעים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכטר החל את שירותו הצבאי בחיל המשטרה הצבאית, לאחר מכן עבר טירונות בבית הספר לחי"ר וקורס משנים טכניים בחיל התותחנים. לאחר הקורס הצטרף ללהקת חיל התותחנים. הוא שירת כקלידן, בתוכניתה "לה בומבה", שעלתה ב-1970. במקביל לשירותו הצבאי למד באקדמיה למוזיקה בתל אביב.[1]

לאחר שחרורו המשיך בלימודי המוזיקה, אך עזב אותם לאחר שדני סנדרסון הזמין אותו ב-1972 להצטרף ללהקת "כוורת". רכטר שימש כקלידן ופסנתרן הלהקה עד 1976, לצדם של גידי גוב, סנדרסון, יצחק קלפטר, מאיר פניגשטיין, אלון אולארצ'יק ואפרים שמיר. רכטר שר סולו אחד בלבד במסגרת הלהקה, שיר מחאה פארודי ("אנטיביוטיקה"), שאת מילותיו כתב. כיוצר הלחין לבדו בלהקה את "סוף ההצגה הלילה" והלחין במשותף עם סנדרסון את "מדינה קטנה" (שניהם מהאלבום השלישי "צפוף באוזן").

את יצירתו העצמאית הלחין רכטר מחוץ ל"כוורת". במקביל לפעילות הלהקה הקים עם אבנר קנר את צמד הרוק המתקדם "ארבע-עשרה אוקטבות", וב-1975 יצא האלבום היחיד של הצמד, שנשא את שמו. באלבום נכלל השיר "דמעות של מלאכים".

לאחר פירוק להקת "כוורת" חבר רכטר בן ה-24 לאריק איינשטיין, והפיק לו את אלבומו "האהבה פנים רבות לה", שיצא ב-1976. שיתוף הפעולה ביניהם התחיל כשאיינשטיין פנה לרכטר, שאותו הכיר מ"כוורת", שם התרשם מנגינתו.[2] במקור התכוונו רכטר ואיינשטיין ליצור אלבום שירי ילדים בעיבודיו של רכטר, אך שיתוף הפעולה ביניהם התפתח לאלבום למבוגרים, שרכטר הלחין, עיבד והפיק מוזיקלית.[2] רכטר הביא להקלטות את חבריו מ"כוורת" - אלון אולארצ'יק (בס) יצחק קלפטר (גיטרות) ומאיר פניגשטיין (תופים), ובין הלהיטים הבולטים באלבום היו "מה עושות האיילות" למילים של לאה גולדברג "זו אותה האהבה" ו"שיר אהבה סטנדרטי" למילים של איינשטיין. שני שירי הילדים שבאלבום, "מה עושות האיילות" ו"גמד קטן", הם שריד לכוונה המקורית ליצור אלבום שירי ילדים.[2]

ב-1977 יצא אלבום הופעה של איינשטיין בשם "אנשים אוהבים לשיר", בהפקתו המוזיקלית של רכטר. רכטר שר בעצמו שיר אחד באלבום, "הימים חולפים", וכן ביצע את הקטע האינסטרומנטלי "הנקניק מצייטלין", שנקרא כך על פי כינויו של רכטר בפי איינשטיין. לאלבומו של איינשטיין "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג'", שיצא באותה שנה, הלחין רכטר את שירו של אברהם חלפי "עטור מצחך", שהפך לקלאסיקה ישראלית.

ב-1978 הפיק רכטר את אלבום הבכורה של גידי גוב, "תקליט ראשון". רכטר הלחין את רוב שירי האלבום, ובהם "בלעדייך" ו"שלוש בלילה בעיר" למילים של דן מינסטר ו"העיקר זה הרומנטיקה" למילים של עלי מוהר. עם השיר "שלוש בלילה בעיר" השתתף גוב בפסטיבל הזמר והפזמון של אותה שנה.

באותה שנה היה שותף ליצירת האלבום "הכבש השישה עשר", שהורכב משירי ילדים שכתב יהונתן גפן, להם התאים לחנים שהפכו, למרות מורכבותם, לקלאסיקה לילדים. רכטר עיבד את שירי האלבום והלחין כמעט את כולם. בין השירים המצליחים באלבום היו "הילדה הכי יפה בגן" ו"גן סגור".

ב-1979 הוציא יוני רכטר 3 תקליטים. "אגדה בחולות", שהיה פסקול למופע של להקת המחול "ענבל", אלבום הסולו "התכוונות" ואלבום נוסף עם יהודית רביץ. בתחילת 1979, בהמשך לאלבום "הכבש השישה עשר", שיתף רכטר פעולה עם חברת ההרכב יהודית רביץ, שהייתה בראשית דרכה ועבדה על תקליט בכורה. רכטר ורביץ יצאו במופע המשותף "באופן קבוע וחד פעמי", שאף תועד באלבום באותו שם. האלבום הוקלט בהופעה חיה באולפן, ויצא ב-1979.[3] שם המופע נלקח מהשורה הפותחת את השיר "שיר הפוך", שהלחין רכטר למילים של יובל דור. לחנים נוספים שלו במופע היו לקטע האינסטרומנטלי "נמלים לוחשות", ולשירים "עטור מצחך", "שלוש בלילה בעיר", "כבו האורות" והשיר "לילה טוב", במקור מתוך "הכבש השישה עשר".

אלבומו הראשון של רכטר כסולן, "התכוונות", יצא ב-20 בדצמבר 1979, והכיל בלדות שקטות כגון "זה כל מה שיש", שנכתב על פי השיר "As Time Goes By", ו"שוב היא כאן" למילותיו של עלי מוהר. שני שירים אלו היו משיריו הבולטים של האלבום. את שניהם יצרו רכטר ומוהר במסגרת מחזמר שהתכוונו להעלות, ולבסוף לא יצא אל הפועל[4] (הם למעשה ה"שרידים"). אף על פי שהמחזמר לא הועלה, דרכו החל שיתוף הפעולה ארוך השנים בין רכטר לבין מוהר. שלושה משירי האלבום הם קטעים אינסטרומנטליים.

שנות השמונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאלבומו של אריק איינשטיין "חמוש במשקפיים", שיצא ב-1980, הלחין את שירו של נתן אלתרמן "ילדי ההפקר". ב-1981 השתתף רכטר עם מוזיקאים נוספים, בהם מתי כספי ויצחק קלפטר, באלבום "קווים", שהורכב מקטעים אינסטרומנטליים. לאלבומה של נורית גלרון "שירים באמצע הלילה", שיצא באותה שנה, הלחין את שיריו של נתן זך "עד מחר" ("בכל פעם שאני מנגן") ו"שיר באמצע הלילה".

ב-1983 הפיק את אלבומו השני של גידי גוב, "40:06" (שנקרא על שם סה"כ התזמון שלו), שבו הלחין את רוב השירים. מהם בלטו הבלדות "כלים שלובים", "יש אי שם", "טוב שבאת", "עד הבוקר" ו"שטח ההפקר". בשיר "יש אי שם" השתתף רכטר בכתיבת המילים עם אשתו של גוב ענת. באותה שנה הלחין את שיר הנושא לתוכנית הילדים "רחוב סומסום", למילים של עלי מוהר. רכטר גם השתתף בביצוע השיר, לצד גידי גוב, מזי כהן ודפנה ארמוני.

לנורית גלרון הפיק ב-1984 את האלבום "נגיעה אחת רכה", שבו בלטו לחניו לשיר הנושא באותו שם, שכתב עלי מוהר,[5] ול"שיר על הארץ", שכתב יהושע סובול ("בואו נשיר את השיר המטורף של הארץ..."). באותה שנה השתתף בהופעת האיחוד של להקת "כוורת", שתועדה באלבום "כוורת - הופעה חיה, קיץ 1984".

ב-1985 הוציא רכטר אלבום משותף עם עלי מוהר בשם "בגובה העיניים", ובו לחניו לשירים של מוהר.[6] מהם התפרסמו השירים "עוגן הרם", הדואט עם מזי כהן שנקרא בפשטות "דואט" ו"שיר נבואי קוסמי עליז", שבו רכטר היה שותף למילים (אותו ביצע שנתיים לפני כן עם גידי גוב במסע ההופעות שלו, שזכה להצלחה בזמנו). בהפקת האלבום השתתף במאי התיאטרון מיקי גורביץ', שהדריך את רכטר כיצד לבצע את השירים, בהתאם למילותיהם.[7]

באותה שנה השתתף רכטר עם גידי גוב, מוני מושונוב ושלמה בראבא במופע הבידור "ערב חד פעמי". ב-1987 הפיק את אלבומו של יוסי בנאי "יוסי בנאי", והלחין עבורו מספר שירים. מהם התפרסם במיוחד השיר "ערב עירוני", שהלחין למילים של נתן אלתרמן.

ב-1986 הלחין את הפסקול לסרט "נאדיה" בבימויו של אמנון רובינשטיין.

ב-1988 שב רכטר לשתף פעולה עם אריק איינשטיין, ביצירת האלבום "משירי אברהם חלפי". האלבום הורכב ברובו מלחניו ועיבודיו של רכטר לשיריו של המשורר אברהם חלפי, ובהם "שיר על יונה בחלוני", "סתיו יהודי", "עטור מצחך" בביצוע מחודש, "שיר על שלושה חתולים" (עיבוד ללחן של יוחנן זראי) והדואט של איינשטיין עם יהודית רביץ "צער לך".

ב-1989 הוציאו איינשטיין ורכטר אלבום שירי ילדים בשם "הייתי פעם ילד". רכטר הלחין, עיבד והפיק מוזיקלית שירים שהפכו ללהיטי ילדים כדוגמת "אדון שוקו", "שבת בבוקר" ו"גברת עם סלים". כמו כן ניגן רכטר באלבום זה על פסנתר, קלידים ואקורדיון ותרם קולו לחלק מהשירים, ביניהם "גברת עם סלים".

שנות התשעים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 הפיק פסטיבל ישראל בשיתוף רשות השידור ערב משיריו של רכטר בשם "העיקר זה הרומנטיקה", ששודר בטלוויזיה ואחר כך תועד באלבום. בערב, שהופק מוזיקלית על ידי רכטר עצמו, השתתפו גידי גוב, מזי כהן, חיים צינוביץ', יהודית רביץ ויובל זמיר. לצד שיריו המוכרים של רכטר נכללו במופע גם השירים "הכל קלוי" ו-"שיר התשובה" שהלחין להצגה "עלילות מכס ומוריס בלה מורדוך הערבי וזבישק הסוס". כמו כן נכלל בו השיר שהלחין במיוחד למופע, שירו של נתן אלתרמן "תיבת הזמרה נפרדת" ("על העיר עפות יונים..."), הידוע יותר בלחנו של נחום היימן.

ב-1991 השתתף בקלטת הילדים כמו גדולים לצד אריק איינשטיין, מוני מושונוב וצבי שיסל, כמעבד ומלחין של רוב השירים, בעיקר מאלבומם המשותף הייתי פעם ילד. שנה אחר כך השתתף בסרט כבלים גם עם מושונוב, איינשטיין ושיסל, כמעבד ומלחין של רוב השירים, גם שירי קומדיה, ואלה שמות, Toi ו"ים אדוני", לצד שירים מאלבומיו של איינשטיין, בעיקר מסוף שנות ה-80.

בשנת 1992 הוציא רכטר אלבום ילדים נוסף עם אריק איינשטיין, "האריה, היונה ותרנגולת כחולה". באלבום זה הלחין ועיבד לאיינשטיין שירי ילדים נוספים, כמו "תרנגולת כחולה" ו"אני רוצה שפתאום". בשנה זו זכה בפרס אקו"ם למפעל חיים, בגיל 41 בלבד. בשנת 1993 השתתף בקלטת ההמשך לכמו גדולים, גם עם מושונוב, איינשטיין ושיסל, כמעבד ומלחין של רוב השירים בעיקר מאלבומם האריה, היונה ותרנגולת כחולה.

בשנת 1995 הוציאו רכטר ועלי מוהר את האלבום "מחשבות ואפשרויות", שלא זכה להצלחה מסחרית ואומנותית מיוחדת ולא הותיר שירים מוכרים, מלבד "כל עוד" ("ילד הולך לו ברחוב") ו"אהובתי היחידה", שבו השתתפו מזי כהן וגידי גוב. כעבור שנה השתתף רכטר באלבומם של אריק איינשטיין ושם טוב לוי "קצת לקחת חזרה", שבו ניגן על פסנתר וקלידים. כמו כן עיבד והפיק מוזיקלית שניים משירי האלבום.

ב-1998 השתתף רכטר במופע האיחוד של להקת "כוורת", שתועד על גבי האלבום המשולש "כוורת בפארק". באלבום נכלל שיר קצר שרכטר כתב, הלחין ושר בשם "השיר העצוב על מאיר פניגשטיין". במסגרת ההופעה שר רכטר את שירו "בלעדייך", וכן את השיר "שיר נבואי קוסמי עליז" במסגרת מחרוזת שהציגה את קריירות הסולו של חברי הלהקה.

העשור הראשון של המאה ה-21

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 סיים רכטר לעבד את שירי שנות ה-40 לכדי פסקול תצוגת מוזיאון הפלמ"ח.

בדצמבר 2002 הוציא רכטר את האלבום "עוד סיפור", אלבום האולפן הראשון שלו מזה שמונה שנים. שני הכותבים המרכזיים של האלבום היו עלי מוהר ושלום ויינשטיין, וגם רכטר עצמו כתב את המילים למספר שירים. השיר האחרון באלבום, "ולמות", נכתב על ידי אברהם חלפי.

בשנת 2005 יצא אלבום אוסף כפול של רכטר בשם "בכל פעם שאני מנגן", על שם השורה המוכרת משירו של נתן זך "עד מחר", שהלחין לנורית גלרון. בדיסק הראשון שירי סולן/דואטים של רכטר ובדיסק השני בעיקר שירים שיצר רכטר לאחרים.

בשנת 2008 הלחין לאיה כורם את השיר "זהב שחור", שאת מילותיו כתבה כורם כגרסה נשית (בלשון נקבה) לשיר "עטור מצחך". השיר נכלל באלבומה "שפה זרה".

רכטר עסק גם בעיבודים והלחנה להצגות תיאטרון והופעות מחול, בהן מופע המחול "אגדה בחולות", "נפש יהודי", "גטו", "החולה המדומה", "מקבת", "מלאכת החיים", "אותלו", "מלחמה על הבית", "החיים הם חלום", "המצליחים", "נישואים", "חוקר פרטי" ועיבודים לשירי המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר".

בשנת 2009 העלתה התזמורת הפילהרמונית הישראלית את היצירה "איתמר פוגש ארנב" שהלחין רכטר בהזמנת התזמורת לפי ספרו של דויד גרוסמן. היצירה הועלתה מאז על ידי התזמורת מספר פעמים ואף הוצאה לאור כאלבום.

העשור השני של המאה ה-21

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוני רכטר בהופעה במוזיאון ראלי בקיסריה

לאלבומו של אלי גורנשטיין "ונחיה", שיצא בשנת 2011, הלחין רכטר שני שירים: "עוד פעם" למילים של יהודה עמיחי ו"אורחת זרים" למילים של דויד גרוסמן, שאותו ביצע גורנשטיין עם נורית גלרון. באותה שנה השתתף כשחקן אורח באחד מפרקי הסיום של הסיטקום "החיים זה לא הכל".

בשנת 2012 הוציא אלבום הופעה כפול בשם "העיקר זה המוזיקה", שבו אירח מספר זמרים ומוזיקאים וביניהם יהודית רביץ, נתנאלה, רונה קינן, שלומי שבן אלי דג'יברי ומקהלת עדי. בין השירים באלבום מספר שירים חדשים ובעיקר עיבודים חדשים לשירים מוכרים.

בשנת 2013 השתתף בפרויקט "עבודה עברית" באלבום "היספיקו החיים?" משירי חנוך לוין. רכטר הלחין, ניגן וביצע שירים באלבום כחלק מאנסמבל שכלל גם את שלומי שבן, אלי מגן ומוזיקאים נוספים. בשנה זו הופיע יחד עם להקת כוורת בסבב הופעות האיחוד לרגל ארבעים שנה לצאת אלבומם הראשון.

בשנת 2014 השתתף יוני רכטר בתוכנית הטלוויזיה אינטרמצו עם אריק.[8] בה הוא סיפר, כי הוא מקפיד לקבל שיעור פסנתר שבועי, שמאפשר לו לקבל משוב ולהתקדם. אריה ורדי העיר, כי עוד קודם לכן הוא הציע ליוני רכטר לכהן כשופט בתחרות רובינשטיין.

בשנת 2015 העלתה האופרה הישראלית את האופרה "שיץ" בהלחנתו, על פי המחזה מאת חנוך לוין, וליברית בעריכת מולי מלצר, בבימוי עידו ריקלין. באותה שנה הגיש את התוכנית "ציפורי לילה" בגלי צה"ל.

ב-2016 הלחין את הפסקול לסרט "חדרי הבית" של איתן גרין.

בפברואר 2017 העלתה התזמורת הפילהרמונית הישראלית את האופרה "מעשה בשלושה אגוזים", המבוססת על עלילת הסיפור מאת לאה גולדברג עם אותו השם. רכטר הלחין, וגם ביסס את הליברית על פי הסיפור ובתוספת חמישה שירים אחרים של גולדברג.

ביולי 2017, 14 שנים לאחר צאת האלבום האחרון שלו הוציא רכטר סינגל מתוך אלבום חדש בדרך "ואת ברשות עצמך" למילותיו של יענקל'ה רוטבליט.

באוגוסט 2017 עלה מחזמר לילדים "שבת בבוקר" המבוסס על שיריו של רכטר בהפקתו של שי להב.

בספטמבר 2017 יצא אלבומו של רכטר "סביבנו", שכלל שירים שהולחנו על ידי רכטר במהלך למעלה מעשור. השיר הפותח את האלבום וזה המסיימו הולחנו למילותיו של עלי מוהר.[9]

במאי 2018 רכטר נעל את פסטיבל מג'סטה עם מופע "התכוונות ועוד", בו ביצע בשלמותו את אלבום הבכורה שלו שיחגוג בשנה הבאה 40 שנים לצאתו. במופע התארח שלומי שבן.[10]

בשנת 2019 הועלתה בתיאטרון הקאמרי הקומדיה "אניהו" (על פי אתגר קרת) עם מוזיקה מקורית של רכטר.

בתחילת שנת 2020 הוציא רכטר אלבום חדש בשם "יוני ג'ירף", שהוא למעשה אלבום שירי ילדים עם לחנים מחודשים לשירים ישנים, וגם שירים חדשים כמו "פנינה" בו השתתפו חברי ההרכב המקורי (מ-40 שנה לפני כן) של "הכבש השישה עשר" שהתאחדו ליצירת השיר החדש.

בסוף 2020 יצא האלבום "שרים תפילילה", שהוא גרסה מולחנת ומושרת לספר הילדים המצליח "תפילילה". רכטר הלחין לאלבום את השיר "מנגינה מתחילה", בביצוע אסתר רדא ואלון עדר.

ב-1 ביולי 2024, רכטר הוציא לאור בהפתעה שיר בשם "במקום אחר", אותו כתב והלחין.[11]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוני רכטר נשוי לדפנה, מורה לאמנות, ולהם שני בנים ונכד.[12] מתגורר בתל אביב.

יצירתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה של רכטר מתאפיינת במורכבותה ההרמונית וניכרת בה השפעתן של המוזיקה הקלאסית ומוזיקת הג'אז, כמו גם של שירים רוסיים ומלחינים ישראלים שקדמו לו, בעיקר סשה ארגוב. למרות ההרמוניה המורכבת, לעיתים קרובות המנגינות פשוטות וקליטות, כדוגמת לחן השיר "הילדה הכי יפה בגן". רכטר עושה שימוש ברבים משיריו במשקלים ומקצבים ייחודיים ומשחקיים, לדוגמה בשיר "לא מכירים". העיבודים של רכטר עשירים ומשלבים לעיתים קרובות כלים לא-שגרתיים וכלי נגינה קלאסיים, וכוללים מודולציות פעמים רבות; ברבים מעיבודיו תופס הפסנתר מקום מרכזי. בין השאר, הלחין רכטר משיריהם של המשוררים לאה גולדברג (למשל השיר "מה עושות האיילות"), אברהם חלפי ("עטור מצחך" הוא המוכר שבהם), ורבים אחרים.

פרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי סולו

שיתופי פעולה

בתור חבר כוורת

עם אריק איינשטיין

שיתופי פעולה נוספים

הפקות ולחנים

אלבומי הופעה

אלבומי אוסף

אלבומים נוספים בהם השתתף

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: יוני רכטר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יוני רכטר

אתר האינטרנט הרשמי של יוני רכטר

ראיונות

על יצירתו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראיון פרוגרסיבי עם יוני רכטר, ‏13 באוגוסט 2004
  2. ^ 1 2 3 האהבה פנים רבות לה, אתרו של רכטר
  3. ^ באופן קבוע וחד פעמי, אתרו של רכטר
  4. ^ התכוונות, אתרו של רכטר
  5. ^ שיר זה נכתב במקור בלשון זכר, בביצוע גידי גוב. גלרון ביצעה את השיר בלשון נקבה, ולעיתים ביצעו השניים את השיר בלשון זכר (גוב) ונקבה (גלרון).
  6. ^ שרון מולדבי, תקליט - בינם לבין עצמם, חדשות, 9 באפריל 1986
  7. ^ בגובה העיניים, אתרו של רכטר
  8. ^ פרופ' אריה ורדי, חתן פרס ישראל למוזיקה תשע"ז (2017)
  9. ^ לאחר האלבום יצא רכטר במסע הופעות, בין היתר במועדון ברלה. ראו טל אורן, חשיפה לצפון: אלה מועדוני ההופעות הכי שווים באזור חיוג 04, באתר הארץ, 23 בינואר 2020
  10. ^ עמית סלונים‏, החיבוק שהבן של שלומי שבן נתן לו הוכיח: מגיע ליוני רכטר את פרס ישראל, באתר וואלה, 20 במאי 2018
  11. ^ יובל אראל‏, יוני רכטר -במקום אחר, בבלוג של יובל אראל, מגזין מוזיקה ותרבות, 1 ביולי 2024
  12. ^ נרי ליבנה, יוני רכטר מא' ועד ת', באתר הארץ, 29 באוקטובר 2008
  13. ^ ביוגרפיה באתר פרס א.מ.ת.
  14. ^ פרס אקו"ם בתחום הזמר העברי לשנת 2014, באתר אקו"ם


יוני רכטר
אלבומי אולפן התכוונות (1979) • בגובה העיניים (1985) • מחשבות ואפשרויות (1995) • עוד סיפור (2003) • סביבנו (2017) • יוני ג'ירף (2020)
אלבומים בהשתתפותו האהבה פנים רבות לה (1976) • באופן קבוע וחד פעמי (1979) • קווים (1981) • משירי אברהם חלפי (1988) • האריה, היונה ותרנגולת כחולה (1992)
הופעות, אוספים ומארזים העיקר זה הרומנטיקה (1991) • ממש עכשיו - מנגנים יוני רכטר (1991) • משירי יוני רכטר (2004) • בכל פעם שאני מנגן (2005) • העיקר זה המוזיקה (2012) • האלבומים המקוריים (2013)
הרכבים ארבע-עשרה אוקטבות • כוורת • הכבש השישה עשר
שירים דמעות של מלאכים (1975) • עטור מצחך (1977) • הילדה הכי יפה בגן (1978) • ערב עירוני (1987) • קילפתי תפוז (1989) • ואלה שמות (1990)
הצגות ומופעים אגדה בחולות (1979) • איתמר פוגש ארנב (2012)
שיתופי פעולה
מוזיקה דני סנדרסון • גידי גוב • אריק איינשטיין • אבנר קנר • עלי מוהר • יוסי בנאי • נורית גלרון • יהודית רביץ • רונה קינן • אסתר עופרים
כוורת
דני סנדרסון • גידי גוב • יצחק קלפטר • אלון אולארצ'יק • מאיר פניגשטיין • אפרים שמיר • יוני רכטר
אלבומי אולפן
סיפורי פוגי (1973) סיפורי פוגי • שיר המכולת • ביום ובלילה • שירות עצמי • ילד מזדקן • למרות הכל • פה קבור הכלב • לא ידענו מה לעשות • המגפיים של ברוך • נחמד • יו יה
פוגי בפיתה (1974) נתתי לה חיי • משה כן משה לא • אוכל ת'ציפורניים • סוכר בתה • הורה היאחזות • שיר המחירון • שיר מחאה (אנטיביוטיקה) • התמנון האיטר • הבלדה על ארי ודרצ'י
צפוף באוזן (1975) גוליית • שיר מלחים • מדינה קטנה • טנגו צפרדעים • אינספקטור פיקח • שיעור מולדת • העולם שמח • האיש הכי מהיר • שיר הטמבל • לך ספר לסבתא • היא כל כך יפה • לו לו • סוף ההצגה הלילה • ככה היא באמצע
אלבומי הופעה כוורת - הופעה חיה, קיץ 1984 (1984) • כוורת בפארק (1998) • כוורת – המופע האחרון (2013) • כוורת - הופעה חיה בתיאטרון ירושלים 1974 (2017)
מארזים כוורת בקופסא (2013) • כוורת (2022)
סינגלים היו לילות • אם היה לי לב זהב • תנו לחיות • הפסקת חשמל • מחכים לשולה
שונות סיפור הארון • כוורת חוזרת - סיבוב הופעות (1990)
קטגוריה:כוורת