יוסף בורג

יוסף בורג
	יוסף בורג, 1969
לידה	31 בינואר 1909; ט' בשבט ה'תרס"ט; דרזדן, גרמניה
פטירה	15 באוקטובר 1999 (בגיל 90); ה' בחשוון ה'תש"ס; ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1939
מקום קבורה	בית הקברות סנהדריה, ירושלים
השכלה	אוניברסיטת ברלין, בית המדרש לרבנים בברלין, אוניברסיטת לייפציג
מפלגה	מפד"ל
סיעה	החזית הדתית המאוחדת, הפועל המזרחי, מפד"ל
	8 באוקטובר 1951 – 24 בדצמבר 1952; (שנה)
תחת ראש הממשלה	דוד בן-גוריון
	→ חיים משה שפירא יוסף ספיר ←
	24 בדצמבר 1952 – 1 ביולי 1958; (5 שנים)
תחת ראשי הממשלה	דוד בן-גוריון ומשה שרת
	→ מרדכי נורוק ישראל ברזילי ←
	17 בדצמבר 1959 – 1 בספטמבר 1970; (10 שנים)
תחת ראשי הממשלה	דוד בן-גוריון, לוי אשכול, יגאל אלון וגולדה מאיר
	→ פרץ נפתלי מיכאל חזני ←
	29 ביולי 1975 – 4 בנובמבר 1975; (99 ימים)
תחת ראש הממשלה	יצחק רבין
	→ יצחק רבין זבולון המר ←
	1 בספטמבר 1970 – 3 ביוני 1974; (3 שנים)
תחת ראש הממשלה	גולדה מאיר
	→ גולדה מאיר שלמה הלל ←
	29 באוקטובר 1974 – 22 בדצמבר 1976; (שנתיים)
תחת ראש הממשלה	יצחק רבין
	→ שלמה הלל שלמה הלל ←
	20 ביוני 1977 – 13 בספטמבר 1984; (7 שנים)
תחת ראשי הממשלה	מנחם בגין ויצחק שמיר
	→ שלמה הלל שמעון פרס ←
	5 באוגוסט 1981 – 5 באוקטובר 1986; (5 שנים)
תחת ראשי הממשלה	מנחם בגין, יצחק שמיר ושמעון פרס
	→ אהרן אבוחצירא זבולון המר ←
	13 בספטמבר 1984 – 23 בדצמבר 1984; (102 ימים)
תחת ראש הממשלה	שמעון פרס
	14 בפברואר 1949 – 15 בדצמבר 1969; (20 שנה)
	14 בפברואר 1949 – 15 בדצמבר 1969; (20 שנה)
	21 בינואר 1974 – 21 בנובמבר 1988; (14 שנים)
כנסות	1–7, 8–11
	סגן יושב ראש הכנסת; יושב ראש מפד"ל; יושב ראש מועצת יד ושם;
	סגן יושב ראש הכנסת; יושב ראש מפד"ל; יושב ראש מועצת יד ושם;

שלמה יוסף בּוּרְג (31 בינואר 1909 – 15 באוקטובר 1999; ט' בשבט ה'תרס"ט – ה' בחשוון ה'תש"ס) היה פוליטיקאי ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. היה זקן חברי הכנסת בכנסת העשירית ובכנסת האחת עשרה.

ביוגרפיה

שלמה יוסף בורג נולד בעיר דרזדן שבגרמניה ב-31 בינואר 1909 לאברהם בורג וסילביה שטוקהאמר, מהגרים מגליציה (האם מבוהורודצ'אני, והאב מלאכובצה הסמוכה לה)^[1]. בין השנים 1928–1931 למד במקביל באוניברסיטת ברלין ובבית המדרש לרבנים ע"ש הילדסהיימר בברלין. בשנת 1934 קיבל תואר ד"ר לפילוסופיה מאוניברסיטת לייפציג. ב-1939 הוסמך בורג לרבנות בידי רבו הרב יחיאל יעקב ויינברג^[2]. בלייפציג החל בפעילות ציונית, והיה חבר בהנהגת תנועת המזרחי ובהנהלת מוסדות ההכשרה.

בורג עלה לארץ ישראל ב-1939, כזוכה במלגה למחקר באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא היה פעיל בתנועת הפועל המזרחי, וחבר סיעת "התנועה החקלאית"^[3]. בהמשך עבד כמחנך ומורה לתלמוד והיסטוריה בגימנסיה הרצליה, ונתמנה לחבר הוועד הפועל הציוני עד 1951. לאחר מלחמת העולם השנייה, ניהל בורג בפריז את המשרד האירופי לעזרה לפליטים ולהעלאתם לארץ ישראל.

בורג כיהן כחבר הכנסת בין השנים 1949–1969 וכן 1974–1988, ובמקביל שימש כשר בממשלות ישראל. היה שר הבריאות בממשלה השלישית, שר הסעד, שר הדואר^[4] בממשלות הרביעית, החמישית והשישית, עד שנת 1958, בהמשך היה שר הפנים, שר הדתות ושר בלי תיק.

בשנת 1958 התפטר מהממשלה בעקבות שאלת "מיהו יהודי", ובפעם השנייה פוטר בשנת 1976 לאחר ששרי המפד"ל זבולון המר ויצחק רפאל ויתר חברי הסיעה נמנעו בהצבעת אי אמון בנושא חילול שבת (בורג פוטר אף על פי שהיה היחיד מהמפד"ל שהצביע עם הקואליציה נגד האי אמון) בטקס הבאת מטוסים מסוג F-15 לישראל, ויצחק רבין ניצל זאת כדי להקדים את הבחירות לכנסת התשיעית במסגרת מה שכונה "התרגיל המבריק".

בשנת 1970 מונה ליו"ר מפד"ל בעקבות פטירתו של השר חיים משה שפירא. בשנת 1979 מונה בורג בידי ראש הממשלה, מנחם בגין, לעמוד בראש הוועדה הישראלית שעסקה בנושא הפעלת תוכנית אוטונומיה ביהודה והשומרון וחבל עזה במסגרת שיחות השלום בין ישראל למצרים. תוכנית זו לא יצאה לפועל בסופו של דבר.

ב־31 בדצמבר 1980 פיטר את המפקח הכללי של משטרת ישראל, רב-ניצב הרצל שפיר, בתום שנה לכהונתו, בגלל טענות על אי אמינות^[5]. עם פיטוריו, חשף שפיר את קיומו של חומר מודיעיני בשם אפרסק, שכלל חשדות לכאורה נגד אישי ציבור והעברות תקציבים שלא כדין במשרד הפנים. שפיר טען כי פיטוריו נעשו בגלל שבורג ביקש למנוע חקירה ב"אפרסק". שפיר לא הצטרף לעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד הפיטורין, והעתירה נמחקה על ידי העותרים^[6]. היועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר, שבדק את החומר המודיעיני שהיה באפרסק דחה את רוב האשמות של שפיר נגד בורג^[7].

בשנת 1986 התפטר בורג מממשלת האחדות הלאומית בעקבות לחצים של צעירי המפד"ל, אשר דרשו את רענון השורות ופינוי מקום לצעירים יותר. בשנים 1987–1988 מונה לנשיא המזרחי העולמי, ולאחר מכן כיהן כיו"ר מועצת יד ושם. בורג שימש גם כיו"ר חבר השופטים בחידון התנ"ך העולמי לנוער הנערך מדי שנה ביום העצמאות, משנת 1966 ועד שנה לפני פטירתו (ה'תשנ"ח-1998). גם בתפקיד זה הפגין את שליטתו המצוינת בשפות רבות, כאשר שוחח עם כל מתמודד בשפתו-הוא. בנוסף, העביר בורג שיעורי תורה בקול ציון לגולה בשפת היידיש, ובמשך עשור שידר דברי פרשנות במשבצת השידור ביידיש בקול ישראל.

ביום העצמאות האחרון לחייו (ה'תשנ"ט-1999) נבחר להיות אחד ממדליקי המשואות, אך בשל מצבו הבריאותי הדליקה רעייתו, רבקה, את המשואה בשמו.^[8] יוסף בורג נפטר בה' בחשוון תש"ס, 15 באוקטובר 1999, בבית החולים "שערי צדק" בירושלים, בגיל 90.

יחסו למזרחים ולאתיופים

בהתייחסו לעולים ממרוקו, אמר בורג במושב הכנסת בשנת 1967 כי "משפחות מרובות ילדים מברדיצ'ב או מברלין אין; משפחות מרובות ילדים ממרקש – יש ויש […] אינני חושב שיש לתת כסף באופן אוטומטי כי לפעמים עלול להיקנות בכסף בקבוק של עראק במקום הלחם הדרוש"^[9]^[10].

בורג התנגד לעליית יהודי אתיופיה ארצה, בטענה של חוסר התאמה ופערים תרבותיים וחברתיים שהיו קיימים בינם לבין יושבי הארץ^[11]. הוא הוציא צווי גירוש לפעילים אתיופים שעלו ארצה ולא יכלו להתאזרח, כיוון שלא הוכרו כיהודים^[12]. כשהרב עובדיה יוסף פסק שקהילת ביתא ישראל הם יהודים שאינם צריכים לעבור גיור לחומרא בשנת 1973, בורג, ששימש בתקופה זו כשר הפנים, הזמין יחד עם שר הקליטה, שלמה רוזן, דו"ח שנועד לערער את הפסיקה. הדו"ח, שחובר על ידי יוסף ליטבק, הכיל שלל נימוקים כנגד העלייה. לאחר ששלמה הלל מונה לשר הפנים, הוא מינה צוות שדן על חלות השבות על קהילת ביתא ישראל על סמך פסיקת הרב יוסף. לבסוף המליץ הצוות להחיל את השבות, והיא נכנסה לתוקפה ב-10 באפריל 1974, אולם בוטלה בידי בורג, עת שחזר למשרד הפנים ב-25 ביולי 1975.

משפחתו

יוסף בורג היה נשוי משנת 1943 לרבקה לבית סלונים, ילידת חברון וניצולת טבח חברון (תרפ"ט) (בגיל 8 ניצלה עם אביה, אמה ואחותה בידי שכן ערבי בשם אבו שאקר); היא הייתה בתם של חיה צביה שרה'זון ושל הרב יעקב יוסף סלונים (שנפטר בשנת 1937), הרב הראשי האשכנזי של היישוב היהודי בחברון, נצר לר' שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד. אחיה היה אליעזר דן סלונים.

לבני הזוג בורג נולדו שלושה ילדים: צביה, עדה-לאה ואברהם. במשך עשרות שנים התגוררה משפחת בורג בווילה לאה שבשכונת רחביה בירושלים. בנם, אברהם בורג, היה יושב ראש הכנסת ה-15 ומראשי מפלגת העבודה. חתנם, פרופ' מנחם בן-ששון, בעלה של בתם עדה, כיהן כחבר כנסת בכנסת השבע עשרה מטעם סיעת קדימה וכנשיא האוניברסיטה העברית. בתם צביה פשחור, חברת קיבוץ עין הנצי"ב, נפטרה ממחלה קשה בשנת 1993, בגיל 48.

לקריאה נוספת

פרקים מאוטוביוגרפיה / יוסף בורג; ראיין וכתב מאיר חובב, ירושלים: יד שפירא, תשס"א-2000.
וימצא יוסף חן: לדמותו של הרב ד"ר יוסף בורג ז"ל / העורך: יהודה עזריאלי, ירושלים: קהילת רננים, תשס"א-2000.
יאיר קוטלר, הנבחרת הלאומית, כרך ב', פרק ב' (4), עמודים 373 - 386