קדם-אירוויזיון

"קדם-האירוויזיון" היא תחרות זמר טלוויזיונית שהופקה על ידי הערוץ הראשון של רשות השידור, במטרה לבחור את הנציג הישראלי לתחרות הזמר של האירוויזיון. קיום התחרות החל בשנת 1981, אולם התחרות אינה מתקיימת בקביעות מאז.

במהלך שנות ה-80 וראשית שנות ה-90 הייתה תחרות קדם-האירוויזיון במה להצגת שירים חדשים ואף הרכבים מוזיקליים חדשים, אשר הפכו פופולריים בעקבות ההשתתפות בתחרות. יש הטוענים כי בשנות האלפיים, ההתעניינות בתחרות ה"קדם" פחתה עקב מספר גורמים, בהם ירידת קרנן של תחרויות זמר מסוג זה באופן כללי, מיעוט משאבים להפקת התחרות עקב מדיניות התקציב של רשות השידור, וכן ירידה במידת ההתעניינות בתחרות האירוויזיון עצמה.

תולדות הליכי בחירת השיר הישראלי

שנות ה-70

בתחילת שנות ה-70 קיבלה הזמרת אילנית הצעה לייצג את גרמניה באירוויזיון. זמרות ישראליות ייצגו מדינות אירופיות באירוויזיון עוד קודם לכן, בשנת 1963, בטרם היו שידורי טלוויזיה בישראל. בשנה זו ייצגה אסתר עופרים את שווייץ עם שיר בשפה הצרפתית, וכרמלה קורן את אוסטריה. שידורי טלוויזיה סדירים החלו בישראל במאי 1968. אילנית ואמרגנה שלמה צח גילו באקראי כי רשות השידור הישראלית זכאית להשתתף באירוויזיון, כיוון שהיא חברה באיגוד השידור האירופי. לפיכך, הם העדיפו לפנות לרשות השידור ולהציע לה כי אילנית תייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון באדינבורו ב-1972. ברשות השידור נענו להצעה, אולם ההרשמה לתחרות כבר נסגרה, ולפיכך השתתפותה הראשונה של ישראל נדחתה בשנה אחת.

בזכות מהלך זה, החלה ישראל להשתתף בתחרות בשנת 1973. אילנית נשלחה ללוקסמבורג, והביאה לישראל הישג מכובד, מקום רביעי. ועדה מטעם רשות השידור הופקדה על בחירת השיר. אהוד מנור ונורית הירש כתבו את השיר שנבחר, "אי שם". השיר נכתב בעברית, אם כי באותה שנה ניתן חופש למדינות לבחור את שפת השיר המייצג אותן. מנור הסביר כי הם ראו חשיבות בכך שהשיר המייצג את ישראל יהיה בעברית, אך הקפידו שהמצלול של המילים לא יהיה צורם לאוזן האירופית.

בשנים שלאחר מכן, המשיכה ועדה לבחור את המבצעים שיישלחו לתחרות מטעם ישראל: להקת כוורת עם "נתתי לה חיי" (אלון אולארצ'יק ודני סנדרסון) שהגיע למקום השביעי, שלמה ארצי עם "את ואני" (מילים: אהוד מנור) שהגיע למקום האחד-עשר, שלישיית שוקולד מנטה מסטיק עם "אמור שלום" (אהוד מנור ומתי כספי) שהגיע למקום השישי וב-1977 נשלחה שוב אילנית, עם "אהבה היא שיר לשניים" (עדנה פלג ואלדד שרים) שהגיע למקום האחד-עשר.

לאחר הפעם השנייה שבה ייצגה אילנית את ישראל באירוויזיון, הוחלט לשנות את שיטת הבחירה, ובשנתיים שלאחר מכן (1978 ו-1979) נשלחו לתחרות השירים הזוכים בפסטיבל הזמר והפזמון. בשני המקרים זכו השירים במקום הראשון גם באירוויזיון - "אבניבי" (אהוד מנור ונורית הירש) של יזהר כהן ב-1978 ו"הללויה" (שמרית אור וקובי אושרת) של חלב ודבש ב-1979. ב"פסטיבל הזמר והפזמון" של 1978 הגיע "אבניבי" למספר נקודות זהה לזה שהגיע אליו השיר "בלב אחד" (חיים חפר ודובי זלצר) של חדווה עמרני ולהקת "פלפל לבן". על-פי התקנון, הוכרז "אבניבי" כזוכה במקום הראשון, שכן יותר נקודות שיפוט העניקו לו 12 נקודות מכמות ה-"12 נקודות" שקיבל "בלב אחד".

בשנת 1980 ויתרה ישראל על זכותה לארח את האירוויזיון ה-25, כיוון שלטלוויזיה הישראלית לא היה תקציב מספיק לאירוח שתי תחרויות רציפות (אירלנד היא המדינה היחידה שאירחה יותר מתחרות אחת ברציפות). לפיכך, התקיימה התחרות באותה שנה בהאג. באותה שנה התקיים פסטיבל הזמר והפזמון, אולם השיר הזוכה, "פזמון חוזר" (גידי קורן) של להקת האחים והאחיות, לא נשלח לתחרות האירוויזיון שכן זו נקבעה ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מה שאילץ את ישראל לבטל את השתתפותה.

שנות ה-80

ב-1981 הוחלט לקיים במקום "פסטיבל הזמר והפזמון", תחרות המיועדת באופן ממוקד לבחירת השיר הישראלי לאירוויזיון. את תחרות ה"קדם-אירוויזיון" הראשונה במתכונתה המוכרת מייחסים לזו אשר התקיימה ב-3 במרץ 1981, על אף שנקראה בשנה זו "לקראת אירוויזיון 1981". השם "קדם-אירוויזיון" אומץ החל מהתחרות שהתקיימה בשנת 1982. ברוב השנים, למעט בשנת 1987 התקיימה תחרות הקדם-אירוויזיון במקום פסטיבל הזמר והפזמון. בשנת 1987 נעשה ניסיון לקיים את שתי התחרויות זו בצד זו. המחשבה מאחורי היוזמה הייתה כי יש מקום להפריד בין שירים שנועדו להשתתף בתחרות בינלאומית לבין שירים שנועדו בעיקר לקהל הישראלי המקומי. פסטיבל הזמר והפזמון באותה שנה לא צלח ולא התקיים מחדש עד שנת 2000, בה נעשה ניסיון לחדשו.

בתחרות זכתה להקת הכל עובר חביבי, שנסעה לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון ה-26 בדבלין עם השיר "הלילה" (יובל דור, שלומית אהרון ושוקי לוי). בין השירים הבולטים בקדם באותה שנה היו "סינדרלה" (מלים: ענת שרים, לחן: אלדד שרים) של סקסטה, "קרנבל" (מילים: שמרית אור, לחן: אבי טולדנו) של אבי טולדנו ו"תן לי" (מילים: יורם טהרלב וגידי קורן, לחן: יגאל בשן) של יגאל בשן.

אירוויזיון 1984 בלוקסמבורג שוב נקבע ביום הזיכרון, וישראל נאלצה לבטל את השתתפותה.

למעט 1984, הקדם-אירוויזיון נערך ברציפות עד שנת 1987. בין האמנים הבולטים בתחרות בתקופה זו: עפרה חזה, אבי טולדנו, ירדנה ארזי, צביקה פיק, אילנה אביטל, יזהר כהן, דורון מזר, שלישיית כמו צועני (יגאל בשן, עוזי חיטמן ויונתן מילר), וכן ההרכבים "איזולירבנד" ולהקת קסם, שרוב הופעותיהם היו במסגרת התחרות. שלישיית "כמו צועני" הוקמה במיוחד לצורך התחרות, והגיעה למקום השני. בעקבות התחרות יצא ההרכב למסע הופעות מוצלח. צוות השלישייה הוסיף לשתף פעולה עוד כמה שנים לאחר מכן. בשנת 1986 הזמר בעז שרעבי הציג בקדם האירוויזיון את שירו "הלוואי", שירו היה במקום האחרון עם רק נקודה אחת. לימים נבחר השיר להשתתף במופע שנות ה-50 של מדינת ישראל בביצועה של יהודית רביץ.^[1]

בשנת 1988 החליטה רשות השידור לשלוח את ירדנה ארזי לאירוויזיון ללא תחרות מקדימה, לאור הישגיה של ארזי בתחרויות הקודמות, ועקב רצונה של הרשות לחסוך בעלויות ארגון התחרות. בדומה למתכונת של תחרות "שיר למען אירופה" הבריטית בחלק משנותיה, ביצעה ירדנה ארזי ארבעה שירים במופע מיוחד, במסגרתו נבחר השיר "בן אדם" (אהוד מנור ובוריס דימיטשטיין).

ב-1989 חזר הקדם, בו זכו הצמד 'גילי וגלית' לייצג את ישראל באירוויזיון בשיר "דרך המלך", וכן יצאו מספר שירים שהפכו ללהיטים מקדם זה, ביניהם השירים "לשמוח ולרקוד" של האחיות יוספי ו"מביט מהצד" של אבי דור, ו"בחלום" של ענת עצמון (שיר הנושא של אלבומה הראשון שיצא באותה השנה). ב-1990 נבחרה ריטה כנציגת ישראל, ללא תחרות.

שנות ה-90

בין השנים 1991 ו-1996 נערכו תחרויות הקדם-אירוויזיון באופן סדיר, למעט שנת 1994 שבה ישראל לא השתתפה באירוויזיון. תוצאות התחרויות בשנים 1993 ו-1996 היו מאכזבות במיוחד. ב-1993 זכתה להקת "שירו" (עם הסולנית שרה'לה שרון), להקה שהוקמה במיוחד לתחרות, אך הוא הגיע למקום ה-24 בתחרות האירוויזיון עצמה. עקב השינוי בתקנון האירוויזיון (שנבע מצירוף מדינות מזרח אירופה לתחרות), המיקום הנמוך מנע מישראל להשתתף באירוויזיון 1994.

בקדם-אירוויזיון 1995 ייצגה הזמרת ליאורה את ישראל עם שירה "אמן". קדם אירוויזיון של שנה זאת משך תשומת לב, לא רק בזכות זכייתה של זמרת לא מוכרת, אלא גם בגלל הזמרת טלי קורן, אשר התמודדה בתחרות זו עם שירה הפרובוקטיבי "כמו בריז'יט" (מילים ולחן של קורן), כשהיא מופיעה בלבוש חושפני ושרה טקסט וולגרי.

ב-1996 זכתה גלית בל, זמרת לא מוכרת, אשר לבסוף, שירה כלל לא הגיע לגמר תחרות האירוויזיון. זאת משום שבאותה שנה קבע איגוד השידור האירופי שלב ניפוי מוקדם, במסגרתו סיננה ועדה מיוחדת את שבעת השירים הכי פחות טובים לטעמה וביניהם היה השיר שנשלח מטעם ישראל.

ב-1997 אמור היה האירוויזיון להתקיים בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. כמה חודשים לפני כן העבירה הכנסת תיקון לחוק, שעל-פיו לא יחול עוד יום הזיכרון לשואה ולגבורה במוצאי שבת כדי למנוע חילול שבת, ותחת זאת יידחה ביום אחד. רשות השידור ניסתה להירשם לתחרות, אך התברר כי איחרה את מועד ההרשמה וכי רשימת המדינות המשתתפות כבר נסגרה.

לאחר היעדרות של שנתיים מהאירוויזיון, החליטה רשות השידור ב-1998 לחזור לבחירת השיר באמצעות ועדה. השיטה הביאה להצלחות: ב-1998 זכתה ישראל באירוויזיון עם השיר "דיווה" (יואב גינאי וצביקה פיק) בביצוע דנה אינטרנשיונל ובאירוויזיון 1999 בירושלים, הגיעה להקת עדן למקום החמישי.

המאה העשרים ואחת

בשנת 2000 בחרה הוועדה של רשות השידור בשיר "שמייח" של להקת פינג פונג, להקה שהורכבה משני העיתונאים גיא אסיף ורועי ארד, שגם חיברו את השיר, לצד יפעת גלעדי ואהל עדן. הליך הבחירה גרם לתסיסה בקרב חובבי האירוויזיון בישראל, לאחר שאחת מחברות הוועדה, הסופרת ושדרנית הרדיו, עירית לינור, הצהירה ש”נציג ישראל באירוויזיון כלל לא מעניין אותי, הגעתי בשביל ארוחת הצהריים”. כשנשאלה לינור האם היא חושבת שלשיר של פינג פונג יש סיכוי, ענתה לינור: ”למי אכפת?”.

המופע של "פינג פונג" התבסס על גימיקים פרובוקטיביים. בקליפ של השיר הופיעו חברי הלהקה עם מלפפונים (כדימוי לאברי מין זכריים). בנוסף, מילות השיר נחשבו בעיני רבים לרדודות, שטחיות וטיפשיות. חברי להקת פינג פונג אף הצהירו על כוונתם להופיע על הבמה בסטוקהולם כשהם מניפים את דגלי ישראל וסוריה (לאור העובדה כי בשיר נכללות השורות: "יש לי עכשיו חבר חדש מדמשק"; "אני רוצה לעשות את זה איתו כל היום"). המתנגדים ללהקה טענו כי סוריה היא מדינת אויב, והנפת דגלה בשם מדינת ישראל מהווה מבוכה. המצדדים בלהקה טענו, לעומת זאת, כי גם ל"תרבות שינקין", כהגדרתם, יש מקום לייצג את ישראל. עוד טענו המצדדים, כי המתנגדים ללהקה אינם נותנים כבוד לחופש הביטוי (הנפת דגלי סוריה) ומה שבאמת מפריע למתנגדי הלהקה הוא שתי הנשיקות, האחת בין שני הגברים והשנייה בין שתי הנשים.

במהלך השבוע שקדם לאירוויזיון, הספיקה הלהקה לבקר בקהילה הסורית בסטוקהולם, ולבצע את "שמייח" בגרסה ערבית ("סבבה"). הלהקה הופיעה לבסוף על הבמה בסטוקהולם עם דגלי ישראל וסוריה, אולם הפרובוקציה היחידה על הבמה הייתה נשיקה חטופה בין שני הגברים. המלפפונים נעדרו מההופעה החיה. בתום ההצבעה דורג השיר הישראלי במקום ה-22 (מתוך 24 שירים).

הכישלון בשנת 2000 הביא לחידוש הקדם בשנת 2001, אולם רק לשנה אחת. גם הזוכה בשנה זו, טל סונדק, לא זכה להצלחה רבה עם שירו והגיע למקום ה-16.

בשנים 2002–2004 בחרה ישראל אמן מפורסם, והטילה עליו את ייצוג ישראל, בדומה להליך בו נבחרה ירדנה ארזי ב-1988.

תחרות הקדם הבאה התקיימה רק בשנת 2005, בה זכתה שירי מימון (שהגיעה למקום הרביעי באירוויזיון עצמו). התחרות התקיימה שוב ב-2006, ובה ניצח אדי בטלר.

ב-2007 שוב בוטלה התחרות לפי החלטה של מנכ"ל רשות השידור החדש מרדכי שקלאר. בריאיון לידיעות אחרונות^[2] הסביר שקלאר את החלטתו ברצונו לשנות את סדר העדיפויות של הרשות ולהקצות את כספי ארגון התחרות למטרות אחרות.

ב-25 ו-26 בפברואר 2008 שודר הקדם-אירוויזיון, לראשונה, בערוץ 2 במסגרת "שידורי קשת" לאחר שהוחלט על שיתוף פעולה בין רשות השידור להפקת "כוכב נולד" לאור הצלחתה של שירי מימון בוגרת התוכנית וכשלונות הנבחרים של רשות השידור מלבדה. הקדם הופק במתכונת הקדם הפרטי בו נבחר אמן (בועז מעודה) המציג מספר שירים שונים לבחירת הקהל וצוותי שיפוט (כאשר שופטי "כוכב נולד" והפקותיה השונות מהווים אחוז נכבד מהם).^[3]

בשנת 2009, הופק קדם האירוויזיון על ידי רשות השידור בלבד, אולם ב-2010 חודש הקשר עם ערוץ 2, כאשר הפעם הייתה זו הזכיינית רשת שהפיקה את המופע לבחירת שיר עבור הנציג הראל סקעת, גם הוא יוצא "כוכב נולד".

ב-8 במרץ 2011 נערך הקדם אירוויזיון לשנת 2011,^[4] בו התמודדו, בין היתר, יוצאי "כוכב נולד" חן אהרוני ועדי כהן, וכן זוכת אירוויזיון 1998, דנה אינטרנשיונל, שהשיר "Ding Dong" שכתבה וביצעה זכה בתחרות. במקום השני זכתה עידית הלוי עם השיר ״It’s my time” שזכה במקום הראשון בהצבעת הקהל. הייתה זו הפעם האחרונה שבה נערך הקדם אירוויזיון במתכונתו הקלאסית.

ב-2013 חודש הקדם בפורמט חדשני, שכלל מספר שלבים לתחרות. היה זה בצורת מופעי "טרום גמר" ו"גלגל הצלה" טרם "תחרות הגמר" של הקדם האירוויזיון לבחירת השיר שייצג את ישראל. הפתעה גדולה נרשמה בקדם 2013 כאשר כל השופטים בחרו שלא להעניק ולו נקודה אחת לשירה של הזמרת שני זמיר, אולם בהצבעת הקהל (המהווה חצי מחישוב הקולות הסופי) הגיע השיר למקום הראשון. בתחרות ניצחה מורן מזור ושירה "רק בשבילו" נבחר לייצג את ישראל.

ב-2014 הופק שוב "קדם פרטי". לאחר שוועדה מטעם רשות השידור בחרה במיי פיינגולד לייצג את ישראל באירוויזיון, בתוכנית מיוחדת הוקרנו קליפים לשלושה שירים שהזמרת ביצעה. עם תום התוכנית, הצופים נדרשו להצביע לשיר שברצונם שתבצע פיינגולד במופע. ההצבעה נערכה במשך מספר ימים, באמצעות מסרונים בלבד, כאשר נקבעה מכסה מקסימלית להצבעות מכל מספר סלולרי.

בשנת 2015 התקיים שוב שיתוף פעולה בין רשות השידור וערוץ 2. במסגרת תחרות השירה בעונה השנייה של תוכנית המציאות "הכוכב הבא", נבחר נדב גדג' כמי שייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון באותה שנה. "גולדן בוי", השיר ששר באירוויזיון, נכתב במיוחד לתחרות. הצלחתו של גדג' להעפיל לשלב הגמר של התחרות באוסטריה, ולסיימה במיקום בעשירייה הראשונה, הביאה להחלטה להמשך שיתוף הפעולה בין התוכנית "הכוכב הבא" לערוץ הראשון. כך, זוכה העונה השלישית של התוכנית (ששמה שונה ל-"הכוכב הבא לאירוויזיון"), נבחר להישלח לאירוויזיון 2016. עוד הוחלט, כי השיר עצמו לא יבחר במסגרת התוכנית ולא יהיה מיועד לבחירת הקהל. בשנה זו ניצח חובי סטאר שהעפיל, בסופו של דבר, לגמר התחרות ודורג במקום ה-14. באותו אופן נבחר אימרי זיו, שייצג את ישראל באירוויזיון 2017 בקייב והגיע למקום ה-23.

באירוויזיון 2018 נבחרה נטע ברזילי שזכתה באירוויזיון 2018, כמו בשנים קודמות גם באמצעות התוכנית "הכוכב הבא". גם נציג ישראל לאירוויזיון 2019, קובי מרימי, נבחר בשיטה זהה. מרימי הגיע למקום ה-23 באירוויזיון.

לקראת אירוויזיון 2020 הכריז תאגיד השידור כי הזמר אשר ייצג את ישראל באירוויזיון יבחר שוב באמצעות התוכנית "הכוכב הבא", והשיר ייבחר על בתחרות "השיר הבא לאירוויזיון", עם 4 שירים שאותם תבצע עדן אלנה, המנצחת בתחרות "הכוכב הבא", ומתוכו נקודות השיפוט, הוועדה והצופים יבחרו את השיר לאירוויזיון. קדם האירוויזיון יופק על ידי טדי יזמות והפקות וישודר בערוץ כאן 11. בסיום תחרות נבחר השיר Feker Libi, אולם בהמשך בוטלה תחרות האירוויזיון בעקבות מגפת הקורונה.

בדצמבר 2019 הודיע תאגיד השידור הישראלי כי משנת 2021 ייבחר נציג ישראל באירוויזיון במתכונת קדם-אירוויזיון, שתשודר לראשונה בכאן 11.^[5] למרות זאת, הוחלט לאחר ביטול אירוויזיון 2020 כי עדן אלנה תייצג את ישראל באירוויזיון 2021,^[6] כך שמתכונת קדם-אירוויזיון למעשה תחזור בשנת 2022, לאחר 9 שנים מאז קיומה לאחרונה.

ב-6 באפריל 2021, תאגיד השידור הישראלי הכריז כי רשת 13 ותוכנית המציאות "אקס פקטור ישראל" ניצחו במכרז לבחירת הנציג לתחרות האירוויזיון. התוכנית תחליף את הכוכב הבא של קשת 12, בתור הקדם הלאומי של ישראל לתחרות. בתוכנית זו נבחר מיכאל בן דוד, שייצג את ישראל באותה שנה והגיע למקום ה-13 בחצי הגמר ולא הופיע בגמר האירוויזיון.

לקראת אירוויזיון 2023 פרסם תאגיד השידור הישראלי קול קורא להגשת הצעות לשיתוף פעולה עם התאגיד לבחירת נציג ישראל לאירוויזיון 2023. מאחר שלא הוגשה אף הצעה, גם לא מצד קשת 12 ורשת 13, ששיתפו פעולה עם התאגיד בשנים שעברו, הודיע התאגיד ב-12 ביוני 2022 כי הנציג הישראלי לאירוויזיון 2023 ייבחר על ידי ועדה פנימית של כאן 11^[7]. לבסוף, הוועדה בחרה בזמרת נועה קירל שהגיעה למקום השלישי.

על אף ההצלחתה של קירל, ב-5 ביוני 2023, הוכרז שבחירת הנציג לאירוויזיון 2024, יתקיים באמצעות התוכנית ״הכוכב הבא״ שמשודרת בקשת 12. בתוכנית זו, נבחרה עדן גולן.

הופעות וזמרים בולטים בתחרות

האמן שהופיע בהכי הרבה תחרויות "קדם-אירוויזיון" הוא צביקה פיק. פיק השתתף לא פחות משבע פעמים בתחרות, אך לא זכה באף אחת מהן. דווקא ב-1998, כשלא התקיים קדם-אירוויזיון (אלא ועדה בחרה את השיר הישראלי), זכה פיק באירוויזיון עצמו, כמלחין השיר "דיווה" של הזמרת דנה אינטרנשיונל (מילים: יואב גינאי). השתתפותו הראשונה של פיק בתחרות הייתה בפסטיבל הזמר והפזמון תשל"ט-1979, עם השיר "אין לי איש מלבדי" (מילים: שמואל קרול), שהיה רחוק שתי נקודות מ"הללויה" (שמרית אור וקובי אושרת) שבמקום הראשון. בשנת 1982 התמודד פיק עם "רומנטיקה" (מילים: יובל דור ועמי מנדלמן, לחן: יובל דור) שהגיע למקום השישי, ב-1986 עם "לילה לילה" (מילים: שמרית אור) שהגיע למקום השביעי, ב-1987 עם "דומינו" (מילים: שמרית אור) שהגיע למקום העשירי, ב-1993 עם "ארטיק קרטיב" (מילים: מירית שם אור) שהגיע למקום השביעי, ב-2005 עם "אור ירח" (מילים: מירית שם אור) שהגיע למקום השלישי, כחלק מהרכב "צביקה פיק וחברים" וב-2006 עם "לפני שנפרדים" (מילים: יואב גינאי) שהגיע למקום הרביעי.

הזמרת ירדנה ארזי הפכה למזוהה במיוחד עם התחרות. זאת, בין היתר, בשל העובדה שהופיעה באירוויזיון יותר מכל ישראלי אחר. בשנת 1976 ייצגה את ישראל בתחרות במסגרת שלישיית שוקולד מנטה מסטיק שנבחרה ללא קדם-אירוויזיון. בהמשך, ב-1979 הנחתה את תחרות האירוויזיון שנערכה בירושלים. הופעתה הראשונה בקדם-אירוויזיון הייתה בשנת 1982 עם השיר "מוזיקה נשארת" (מילים: שמרית אור, לחן: הנרי ברטר) שהגיע למקום השני. שנה מאוחר יותר ביצעה בקדם-האירוויזיון את השיר "שירו שיר אמן" (שכתבה שמרית אור והלחין הנרי ברטר, כמו ב"מוזיקה נשארת".) שהגיע למקום השני בהפרש נקודה אחת בלבד מהשיר הזוכה. שנים לאחר מכן סיפרה ארזי בריאיון לסדרה התיעודית "הרצל פינת רפאלי" שרפי גינת שהיה מפיק הקדם סיפר לה לאחר אותו הערב שהייתה טעות בספירת הקולות בהצבעה והיא זו שהייתה אמורה לזכות במקום הראשון - לא עפרה חזה. ארזי בחרה לשמור מידע זה בסוד. טענתה זו של ארזי מעולם לא אומתה ומעולם לא נבדקה. עפרה חזה הופיעה באירוויזיון באותה שנה ושירה הגיע למקום השני. בשנת 1985 השתתפה ארזי בפעם השלישית בקדם-אירוויזיון עם השיר "עוד נגיע" (מילים: אהוד מנור, לחן: אבי טולדנו) שהגיע למקום השלישי. בשנת 1987 הנחתה את הקדם-אירוויזיון לצד יורם ארבל ובשנת 1988 ערכה הטלוויזיה קדם-אירוויזיון פרטי לארזי, לראשונה בישראל, בו הציגה את השירים "כמו בהתחלה" (מילים: יואב גינאי, לחן: ירון בכר), "קרוב לים" (מילים: רחל שפירא, לחן:יאיר קלינגר), "היא רוקדת" (מילים: אהוד מנור, לחן: קובי אשרת) ו"בן אדם" (מילים: אהוד מנור, לחן: בוריס דימיטשטיין) שזכה במקום הראשון והגיע למקום השביעי באירוויזיון עצמו.

הזמרת פנינה בריק השתתפה בשש תחרויות קדם-אירוויזיון כחלק מהרכבים שונים: "פלפל לבן" (השיר "סאלאם עליכום" ב-1978), "סקסטה" (השיר "נולדתי לשלום" ב-1979, "סינדרלה" בשנת 1981 ו"כן ולאו" שנה אחר כך) וכן בהרכב "ארבע לב אדום" ("הוא יבוא" ב-1985 והשיר "יש" בשנת 1986).

יזהר כהן הוא הזמר היחיד שנשלח לאירוויזיון פעמיים על-סמך זכייה בתחרות מקדימה (אם כי היו מקרים שבהם נשלחו אמנים יותר מפעם אחת לפי החלטה של ועדה) - בפסטיבל הזמר תשל"ח-1978 עם "אבניבי" (אהוד מנור ונורית הירש) שהגיע למקום הראשון באירוויזיון 1978 ובקדם אירוויזיון 1985 עם "עולה עולה" (חמוטל בן זאב וקובי אושרת) שהגיע למקום החמישי באירוויזיון 1985. כהן היה אמור להתמודד עם השיר "עולה עולה" בפסטיגל 1984 (בשם אחר ובמילים אחרות), אולם האמרגן שלמה צח העריך שלשיר יש סיכוי להגיע לאירוויזיון, והוא צדק בהערכתו. בתמורה להסרת השתתפותו, הבטיח כהן למפיק הפסטיגל, מיקי פלד, לקחת חלק בהפקות הקיץ שלו. כהן הופיע עוד שלוש פעמים ב"קדם-אירוויזיון" - ב-1982 עם "אל האור" (שמרית אור וקובי אושרת) שהגיע למקום השביעי, ב-1987 (בדואט עם אחותו, ורדינה כהן) עם "מוזיקה היא נשיקה לנצח" (שכתב דודו ברק וכהן הלחין בעצמו) שהגיע למקום החמישי וב-1996 (בדואט עם הזמר אלון ג'אן, שהתמודד לבדו גם בקדם ב-2001) עם "אלפיים" שהגיע למקום העשירי. ב-1989 הלחין את השיר "שביל הזהב" לאחותו ורדינה, למילותיה של תלמה אליגון רוז.

גם אבי טולדנו רשם נוכחות ערה במסגרת התחרות לאורך שנות השמונים, הן כמבצע והן כמלחין. בשנת 1981 התחרה לראשונה עם השיר "קרנבל" (מילים: שמרית אור) אשר הגיע למקום השלישי. בשנת 1982 זכה עם השיר "הורה" (מילים: יורם טהרלב) ונשלח לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון, שם זכה במקום השני. את שני השירים הללו הוא גם הלחין. בשנת 1983 הלחין את השיר "חי" (מילים: אהוד מנור) שביצעה עפרה חזה. השיר זכה בתחרות הקדם, ונשלח לייצג את ישראל באירוויזיון, שם קטף שוב את המקום השני. בשנת 1985 השיר "עוד נגיע" (מילים: אהוד מנור) בביצועה של ירדנה ארזי, ובלחנו של טולדנו הגיע למקום השלישי במסגרת הקדם, ובשנת 1986 שוב זכה במקום השלישי שיר בלחנו של טולדנו - "לחיים" (מילים: לאה לופנפלד) בביצועו של חיים משה. בשנת 1989 חזר טולדנו אל בימת הקדם-אירוויזיון כמלחין ומבצע השיר "דיינו" (מילים: אהוד מנור) שהגיע למקום השני. בשנת 1991 הלחין את השיר "הבה נגילה גילה" (מילים: דודו ברק) שביצע אורי פיינמן.

אילנה אביטל הופיעה ארבע פעמים ב"קדם-אירוויזיון", אך לא הצליחה להגיע אל בימת האירוויזיון. ב-1983 התמודדה אביטל עם "עוד ועוד" (מילים: יובל דור ושלומית אהרון ולחן של אורי קריב) שהגיע למקום החמישי, ב-1987 עם "די לי די" (מילים: שמרית אור) שהגיע למקום השני, ב-1991 עם "אהבתי האחרונה" (מילים: אהוד מנור) שהגיע למקום התשיעי וב-1996 עם "לס מואה טמה" (מילים: יואב גינאי) שהגיע למקום השביעי. את שלושת השירים האחרונים גם הלחינה בעצמה. ב-1984 התמודדה אביטל בקדם-אירוויזיון הצרפתי, והגיעה למקום השני.

זמרים בולטים נוספים שהתמודדו ב"קדם-אירוויזיון": יגאל בשן (1981, 1982, 1985), לאה לופטין (1981, 1985, 1989 (בשלוש הפעמים עם חלב ודבש), 1992, 1995), שלווה ברטי (1985, 1992, 1995), דורון מזר (1985, 1986, 1993, 1996), זהבה בן (1992, 2005), שלמה גרוניך (1981, 2006), אתי אנקרי (1987), ריקי גל (1983), קורין אלאל (1985), ריטה (1986), בועז שרעבי (1986), דוד ד'אור (1993) ודפנה ארמוני (1981, 2001).

התמודדות עם ירידה בפופולריות הקדם-אירוויזיון

בשל רצונה של רשות השידור לשקף בתחרות את הגיוון שבתרבות הישראלי השתתפו בקדם אירוויזיון זה לצד זה אמנים ממגוון גדול של גישות וסגנונות מוזיקליים, שבהם זמרים מהשורה הראשונה וגם זמרים ידועים פחות שהתחרות נועדה, בין היתר, להעניק להם הזדמנות להיחשף בפני הציבור. אולם החל ממחצית שנות השמונים החלה להסתמן ירידה איטית בפופולריות של קדם-האירוויזיון, שבאה לידי ביטוי בירידה בנכונותם של זמרים מפורסמים ופופולריים לקחת חלק בתחרות, לעיתים לצדם של אמנים אלמוניים לחלוטין. עם זאת, מדיניותה הלא מוצהרת של רשות השידור לאורך כל השנים הייתה העדפה לכך שהכוכבים הבולטים ביותר של הזמר הישראלי ייצגו את המדינה באירוויזיון.

בשנים 1986 ו-1987 זכו בקדם-אירוויזיון שני צמדים שהורכבו משחקנים (מוטי גלעדי ושרי צוריאל ונתן דטנר ואבי קושניר "הבטלנים", בהתאמה). הארבעה הללו היו אמנם מפורסמים, אך רק כשחקנים ולא כזמרים. עצם השתתפותם, וכל שכן זכייתם, בתחרות נתפשו כעניין מעט היתולי או פארודי, שיש בו פגיעה מסוימת ביוקרת התחרות. בעקבות כך החליטה רשות השידור לנסות לקראת אירוויזיון 1988 שיטת בחירה חדשה. הוחלט כי ירדנה ארזי תייצג את ישראל בתחרות ובידי הציבור הושארה רק בחירת השיר בין מספר שירים שביצעה ארזי במשדר מיוחד ("קדם פרטי"). שיטה זאת נוסתה פעם נוספת כעבור שנתיים ב-1990, הפעם עם ריטה, אך ללא "קדם פרטי", כשוועדה מיוחדת בוחרת בשיר. ארזי וריטה נחשבו לכוכבות גדולות מאוד באותן שנים אך לחובתן נרשמו בשנים שקדמו לכן ניסיונות כושלים לנצח בקדם אירוויזיון.

כשנערך הקדם-אירוויזיון ב-1989 זכה בו הצמד גילי וגלית, שלא רק שלא היה ידוע כלל קודם לכן אלא גם היה נעדר ניסיון בימתי כמעט לחלוטין. הייתה זו הפעם הראשונה שבה זכו בתחרות זמרים אלמוניים, שרובם נותרו אלמונים גם לאחר הזכייה. מאז ולאורך שנות ה-90 ושנות האלפיים נרשמו מספר מקרים כאלו, דבר שפגע ביוקרה של התחרות ובנכונות של זמרים מפורסמים לקחת בה חלק. ב-2002, שנה לאחר זכייתו של הזמר האלמוני טל סונדק בתחרות חזרה רשות השידור לבחירה אד-הוק בזמר פופולרי והפעם נבחרה שרית חדד, שהייתה אז בשיא הקריירה שלה. שנה לאחר מכן נבחר ליאור נרקיס, והפעם שוב נבחר השיר "בקדם פרטי", לראשונה מאז 1988. הבחירה בחדד ונרקיס שיקפה את הנסיקה בפופולריות של המוזיקה המזרחית באותה תקופה.

מאז ועד תחילת שיתוף הפעולה עם "שידורי קשת" ו"טדי" ב-2015, החליפה רשות השידור מדי כמה שנים בין שתי שיטות הבחירה (קדם אירוויזיון ו"קדם פרטי") בהתאם לרצון שלה לאזן בין המדיניות של העדפת זמרים פופולריים לבין הצורך לתת חשיפה למגוון מוזיקלי רחב.

להיטים במקומות האחרונים

ב"קדם-אירוויזיון" התמודדו מספר שירים שהגיעו למקום האחרון או זכו למיקום נמוך בתחרות עצמה, אולם הפכו ללהיטים גדולים לאחר מכן. ב-1983 התמודדה פנינה רוזנבלום עם השיר "תמיד אישה", והגיעה למקום האחרון. במהלך השנים התנגן השיר ברדיו שוב ושוב, ורוזנבלום הוזמנה לתוכניות טלוויזיה רבות לבצע את השיר, כולל בתחרות קדם האירוויזיון של שנת 2011.

ב-1992 התמודד ירון חדד עם "זודיאק" (דודו ברק ויוני רועה) והגיע למקום התשיעי. השיר הפך ללהיט לאחר התחרות.

הלהיט המוכר ביותר שהגיע למקום האחרון (עם נקודה אחת) ב"קדם-אירוויזיון" הוא "הלוואי" (מילים: אהוד מנור) של בעז שרעבי, שהתמודד בקדם אירוויזיון 1986.

ישראל באירוויזיון

ערך מורחב – ישראל באירוויזיון

שנה ומקום	ביצוע	שם השיר	הליך הבחירה	מנחי התחרות	מיקום התחרות	הישג סופי באירוויזיון	נקודות
לוקסמבורג לוקסמבורג 1973	אילנית	אי שם	נבחר על ידי ועדה מטעם רשות השידור			מקום 4	97
הממלכה המאוחדת ברייטון 1974	להקת כוורת	נתתי לה חיי	נבחר על ידי ועדה מטעם רשות השידור			מקום 7	11
שוודיה סטוקהולם 1975	שלמה ארצי	את ואני	נבחר על ידי ועדה מטעם רשות השידור			מקום 11	40
הולנד האג 1976	להקת שוקולד מנטה מסטיק	אמור שלום	נבחר במופע מיוחד, בו הוצגו שלושה שירים של הלהקה	אהוד מנור	צוותא	מקום 6	77
הממלכה המאוחדת לונדון 1977	אילנית	אהבה היא שיר לשניים	נבחר על ידי ועדה מטעם רשות השידור		לפני דבריה של אילנית, בחדר בבניין קול ישראל בירושלים.^[8]	מקום 11	49
צרפת פריז 1978	יזהר כהן ולהקת אלף בית	אבניבי	זכה בפסטיבל הזמר תשל"ח	רבקה מיכאלי	בנייני האומה	מקום ראשון	157
ישראל ירושלים 1979	להקת חלב ודבש עם הסולנית גלי עטרי	הללויה	זכה בפסטיבל הזמר תשל"ט	רבקה מיכאלי	בנייני האומה	מקום ראשון	125
הולנד האג 1980	בפסטיבל הזמר והפזמון של אותה שנה זכו במקום הראשון להקת האחים והאחיות עם השיר "פזמון חוזר", אולם ישראל לא השתתפה עקב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שחל ביום התחרות.
אירלנד דבלין 1981	להקת הכל עובר חביבי	הלילה	זכה בתחרות לקראת אירוויזיון 1981	דניאל פאר	תיאטרון ירושלים	מקום 7	56
הממלכה המאוחדת הרוגייט 1982	אבי טולדנו	הורה	זכה בתחרות לקראת אירוויזיון 1982	דניאל פאר	תיאטרון ירושלים	מקום 2	100
גרמניה מינכן 1983	עפרה חזה	חי	זכה בתחרות לקראת אירוויזיון 1983	דניאל פאר ודליה מזור	תיאטרון ירושלים	מקום 2	136
לוקסמבורג לוקסמבורג 1984	ישראל לא השתתפה בתחרות עקב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שחל ביום התחרות.
שוודיה גטבורג 1985	יזהר כהן	עולה עולה	זכה בקדם-אירוויזיון 1985	דליה מזור ונתן דטנר	בנייני האומה	מקום 5	93
נורווגיה ברגן 1986	מוטי גלעדי ושרי צוריאל	יבוא יום	זכה בקדם-אירוויזיון 1986	דניאל פאר ורבקה מיכאלי	תיאטרון ירושלים	מקום 19	7
בלגיה בריסל 1987	דטנר וקושניר	שיר הבטלנים	זכה בקדם-אירוויזיון 1987	ירדנה ארזי ויורם ארבל	הסינרמה	מקום 8	73
אירלנד דבלין 1988	ירדנה ארזי	בן אדם	נבחר בקדם פרטי, בו הוצגו ארבעה שירים של ארזי	רבקה מיכאלי	אולפני הרצליה	מקום 7	85
שווייץ לוזאן 1989	גילי וגלית	דרך המלך	זכה בקדם-אירוויזיון 1989	שירה גרא ומשה בקר	אולפני הטלוויזיה הישראלית	מקום 12	50
יוגוסלביה זאגרב 1990	ריטה	שרה ברחובות	הוגש מן המוכן על ידי הזמרת ואושר על ידי ועדה מטעם רשות השידור	השיר הוצג לראשונה בתוכנית הטלוויזיה "סיבה למסיבה" עם רבקה מיכאלי	אולפני הרצליה	מקום 18	16
איטליה רומא 1991	אורנה ומשה דץ	כאן	זכה בקדם-אירוויזיון 1991	שירה גרא ודני רופ	בנייני האומה	מקום 3	139
שוודיה מאלמה 1992	דפנה דקל	זה רק ספורט	זכה בקדם-אירוויזיון 1992	רוני יובל ונועם אבירם	אולפני הטלוויזיה הישראלית	מקום 6	85
אירלנד מילסטריט 1993	להקת שירו עם הסולנית שרה'לה שרון	שירו	זכה בקדם-אירוויזיון 1993	נתן דטנר	בית דני	מקום 24	4
אירלנד דבלין 1994	ישראל לא השתתפה, מפני שבאותה שנה נופו מדינות שהגיעו למיקום נמוך ב-1993.
אירלנד דבלין 1995	ליאורה	אמן	זכה בקדם-אירוויזיון 1995	אקי אבני ומיכאלה ברקו	בית דני	מקום 8	81
נורווגיה אוסלו 1996	גלית בל	שלום עולם	זכה בקדם-אירוויזיון 1996	רון לוונטל וטל מן	אולפני הטלוויזיה הישראלית	^[9]
אירלנד דבלין 1997	ישראל לא השתתפה. האירוויזיון מתוכנן היה להתקיים בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. לבסוף, הממשלה דחתה את מועדו של יום הזיכרון ב-24 שעות, על מנת להקל על שומרי השבת, אולם ההרשמה לאירוויזיון כבר נסגרה עד אז.
הממלכה המאוחדת ברמינגהם 1998	דנה אינטרנשיונל	דיווה	נבחר על ידי ועדה מטעם רשות השידור	השיר הוצג בווידאו קליפ לראשונה בתוכנית "סוגרים שבוע" עם אמנון לוי בערב שישי בערוץ הראשון, ובהופעה חיה לראשונה בטקס מלכות היופי לשנת 1998.	-	מקום ראשון	172
ישראל ירושלים 1999	להקת עדן	יום הולדת	נבחר על ידי ועדה מטעם רשות השידור	הושמע לראשונה במהלך מבט בהנחיית חיים יבין בערוץ הראשון, והוצג חי על הבמה לראשונה בספיישל יום העצמאות בהנחית ירדנה ארזי ויהורם גאון.	-	מקום חמישי	93
שוודיה סטוקהולם 2000	להקת פינג פונג	שמייח	נבחר על ידי ועדה מטעם רשות השידור	השיר הוצג לראשונה בווידאו קליפ במסגרת יומן בערוץ הראשון, ובהופעה חיה לראשונה בתוכנית "הראשון בבידור" בהנחיית דודו טופז	-	מקום 22	7
דנמרק קופנהגן 2001	טל סונדק	אין דבר	זכה בקדם-אירוויזיון 2001	אורנה ומשה דץ	אולפני ג.ג. ישראל	מקום 16	25
אסטוניה טאלין 2002	שרית חדד	Light a Candle	ועדה מטעם רשות השידור בחרה בשיר, מתוך ארבעה שירים שבוצעו כולם על ידי חדד	הושמע לראשונה בתוכניתו של מני פאר בערוץ הראשון	-	מקום 12	37
לטביה ריגה 2003	ליאור נרקיס	מילים לאהבה	נבחר בקדם פרטי, בו הוצגו ארבעה שירים של נרקיס	עדן הראל	האומן 17	מקום 19	17
טורקיה איסטנבול 2004	דוד ד'אור	להאמין	נבחר לאחר משחק כדורסל במופע באולם שבו הוצגו ארבעה שירים של ד'אור	מרב מילר	היכל הספורט יד אליהו	מקום 11 בחצי הגמר - לא עלה לגמר	57 - בחצי הגמר
אוקראינה קייב 2005	שירי מימון	השקט שנשאר	זכתה בקדם-אירוויזיון 2005	מורן אטיאס ודידי הררי	אולפני ג.ג. ישראל	מקום רביעי	154
יוון אתונה 2006	אדי בטלר	זה הזמן	זכה בקדם-אירוויזיון 2006	יעל בר זוהר ועדן הראל	אולפני הטלוויזיה הישראלית	מקום 23	4
פינלנד הלסינקי 2007	להקת טיפקס	Push the Button	נבחר במהלך קדם פרטי במסגרתו ביצעה הלהקה ארבעה שירים במופע מיוחד.	נטלי עטיה ונועה ברק	אולם דורות, קיבוץ דורות	מקום 24 בחצי הגמר - לא עלה לגמר	17 - בחצי הגמר
סרביה בלגרד 2008	בועז מעודה	כאילו כאן	מעודה ביצע חמישה שירים בקדם-אירוויזיון שהפיקה טדי הפקות בערוץ 2	צביקה הדר		מקום תשיעי	124
רוסיה מוסקבה 2009	אחינועם ניני ומירה עוואד	עינייך	נבחר בקדם פרטי, במסגרתו ביצעו הזמרות ארבעה שירים	עדן הראל	אולפני הטלוויזיה הישראלית	מקום 16	53
נורווגיה אוסלו 2010	הראל סקעת	מילים	נבחר בקדם פרטי במסגרתו ביצע הזמר ארבעה שירים	עופר שכטר		מקום 14	71
גרמניה דיסלדורף 2011	דנה אינטרנשיונל	Ding Dong	זכתה בקדם-אירוויזיון 2011	אקי אבני ושירי מיימון	היכל התרבות ראשון לציון	מקום 15 בחצי הגמר - לא עלה לגמר	38 - בחצי הגמר
אזרבייג'ן באקו 2012	להקת איזבו	Time	נבחר על ידי ועדה מטעם רשות השידור			מקום 13 בחצי הגמר - לא עלה לגמר	33 - בחצי הגמר
שוודיה מאלמו 2013	מורן מזור	רק בשבילו	זכתה בקדם-אירוויזיון 2013	אורנה דץ ורון שחר		מקום 14 בחצי הגמר - לא עלה לגמר	40 - בחצי הגמר
דנמרק קופנהגן 2014	מיי פיינגולד	Same Heart	ועדה בחרה בזמרת ובשלושה שירים. לאחר מכן, הוצגו השלושה בתוכנית מיוחדת ובחירת השיר נעשתה לפי הצבעה של הציבור במשך מספר ימים.	עופר נחשון		מקום 14 בחצי הגמר - לא עלה לגמר	19 - בחצי הגמר
אוסטריה וינה 2015	נדב גדג'	Golden Boy	תוכנית הריאליטי "הכוכב הבא" בהנחיית אסי עזר ורותם סלע שימשה כזירה לבחירת הזמר שייצג את ישראל באירוויזיון. השיר נבחר על ידי ועדה שהורכבה מאנשי רשות השידור ו"טדי הפקות", מפיקת "הכוכב הבא".	השיר הוצג לראשונה בווידאו קליפ במהלך מבט עם יעקב אילון בערוץ הראשון, ובהופעה חיה לראשונה במופע יום העצמאות של הערוץ הראשון בהנחיית רותם אבוהב ושחר חסון.	קריית התקשורת נווה אילן	מקום שלישי בחצי הגמר \ מקום תשיעי בגמר	151 - בחצי הגמר \ 97 - בגמר
שוודיה סטוקהולם 2016	חובי סטאר	Made of Stars	תוכנית הריאליטי "הכוכב הבא" שימשה כזירה לבחירת הזמר שייצג את ישראל באירוויזיון. לארבעת הפיינליסטים ניתנו מספר אופציות לבחירת השיר אותו יבצעו בגמר הגדול, שנבחרו מתוך למעלה מ-100 שירים שהוגשו לוועדה המקצועית, בפועל רק שלושה פיינליסטים זכו לבצע את השיר שבחרו כאשר נלחמו על מקומם בחלקו הראשון של גמר התוכנית.	אסי עזר ורותם סלע הנחו את התוכנית הנערכת עבור בחירת הזמר. השיר הושמע לראשונה בגמר התוכנית שנערך ב-3 במרץ 2016 כאשר בחרו בו חובי סטאר (הזוכה) ונופר סלמאן (המקום השני) לבצע מול מסך התוכנית, חובי סטאר זכה בתוכנית ומילות השיר ולחנו השתנו במהלך חודש מרץ לקראת התחרות.	קריית התקשורת נווה אילן	מקום שביעי בחצי הגמר \ מקום 14 בגמר	147 - בחצי הגמר \ 135 - בגמר
אוקראינה קייב 2017	אימרי זיו	I Feel Alive	תוכנית הריאליטי "הכוכב הבא" שימשה כזירה לבחירת הזמר שייצג את ישראל באירוויזיון. השיר שייצג את ישראל באירוויזיון נבחר בוועדה פנימית.	אסי עזר, רותם סלע ויעל גולדמן הנחו את התוכנית הנערכת עבור בחירת הזמר. השיר הושמע לראשונה ב-9 במרץ 2017 בתוכנית ששודרה במיוחד עבור השמעת הבכורה של השיר.	קריית התקשורת נווה אילן	מקום שלישי בחצי הגמר \ מקום 23 בגמר	207 - בחצי הגמר \ 39 - בגמר
פורטוגל ליסבון 2018	נטע ברזילי	Toy	תוכנית הריאליטי "הכוכב הבא" שימשה כזירה לבחירת הזמר שייצג את ישראל באירוויזיון. השיר שייצג את ישראל באירוויזיון נבחר בוועדה פנימית.	אסי עזר ורותם סלע הנחו את התוכנית הנערכת עבור בחירת הזמר. השיר הועלה לראשונה ב-11 במרץ 2018 לערוץ היוטיוב של כאן 11.	קריית התקשורת נווה אילן	מקום ראשון בחצי הגמר \ מקום ראשון	283 - בחצי הגמר \ 529 - בגמר
ישראל תל אביב 2019	קובי מרימי	Home	תוכנית הריאליטי "הכוכב הבא" שימשה כזירה לבחירת הזמר שייצג את ישראל באירוויזיון. השיר שייצג את ישראל באירוויזיון נבחר בוועדה פנימית.	אסי עזר ורותם סלע הנחו את התוכנית הנערכת עבור בחירת הזמר. השיר הושמע לראשונה בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2018 בהנחיית לוסי איוב ומיכאל הנגבי.	קריית התקשורת נווה אילן	מקום 23	35
הולנד רוטרדם 2020	עדן אלנה	Feker Libi	תוכנית הריאליטי "הכוכב הבא" שימשה כזירה לבחירת הזמר שייצג את ישראל באירוויזיון. "השיר הבא לאירוויזיון" לזוכה התחרות "הכוכב הבא" שימשה כזירה לבחירת השיר שייצג את ישראל באירוויזיון, בו נבחר השיר לאירוויזיון מתוך 4 שירים שנבחרו על ידי הוועדה.	אסי עזר ורותם סלע הנחו את התוכנית שנערכה עבור בחירת הזמר. לוסי איוב הנחתה את התוכנית שנערכה עבור בחירת השיר.	קריית התקשורת נווה אילן	התחרות באותה השנה בוטלה בגלל מגפת הקורונה שהחמירה אז ברחבי אירופה.
הולנד רוטרדם 2021	עדן אלנה	Set Me Free	ועדה בחרה באלנה לאחר ביטול התחרות של השנה הקודמת, בה הייתה אמורה אלנה להתחרות. ב-2 בדצמבר 2020 נחשפו באתר התאגיד 9 שירים מתוכם נבחרו שניים על ידי הקהל ואחד נוסף על ידי ועדה מקצועית. הצבעת הקהל נערכה בין התאריכים ה-18 בינואר עד ה-24 באותו חודש. בתום ההצבעה הוכרז השיר המנצח במשדר מיוחד ששודר בכאן 11 ב-25 בינואר 2021.	לוסי איוב	קריית התקשורת נווה אילן	מקום חמישי בחצי הגמר \ מקום 17 בגמר	192 - בחצי הגמר \ 93 - בגמר
איטליה טורינו 2022	מיכאל בן דוד	I.M	תוכנית הריאליטי "אקס פקטור ישראל" שימשה כזירה לבחירת הזמר שייצג את ישראל באירוויזיון. "השיר שלנו לאירוויזיון" שימשה כזירה לבחירת השיר עבור כל אחד מארבעת הפיינליסטים שייצג את ישראל באירוויזיון, בו נבחר 4 שירים מתוך 8 שירים שנבחרו על ידי הוועדה, שיר אחד לכל פיינליסט.	לירון ויצמן	אולפני פתח תקווה	מקום 13 בחצי הגמר - לא עלה לגמר	61 - בחצי הגמר
הממלכה המאוחדת ליברפול 2023	נועה קירל	Unicorn	נבחר על ידי ועדה מטעם תאגיד השידור הישראלי	מאיה ורטהיימר הנחתה את טקס חשיפת השיר באילת		מקום שלישי בחצי הגמר \ מקום שלישי בגמר	127 - בחצי הגמר \ 362 - בגמר
שוודיה מאלמו 2024	עדן גולן	Hurricane	זכתה בתוכנית הריאליטי "הכוכב הבא"	אסי עזר ורותם סלע הנחו את הכוכב הבא ליאור סושרד הנחה את טקס חשיפת השיר	קריית התקשורת נווה אילן	מקום ראשון בחצי הגמר \ מקום חמישי בגמר	194 - בחצי הגמר \ 375 - בגמר