כדורגל באנגליה

הכדורגל באנגליה הוא אחד מענפי הספורט החשובים ביותר עבור הציבור האנגלי, ויש לו חלק משמעותי בתרבות ובחיי הפנאי של האנגלים.

משחקי הכדור הראשונים באנגליה מתוארכים לימי הביניים, וקיימות התייחסויות למשחקים דמויי-כדורגל גם במאות השנים שלאחר מכן. רוב מאפייני הכדורגל המודרני נוצרו באנגליה לראשונה, ולכן היא נחשבת למולדת הכדורגל המודרני.

היסטוריה

השנים הראשונות

צורות מסוימות של כדורגל התקיימו באנגליה כבר בימי הביניים. משחקים שבהם בועטים בכדור משחק היו קיימים (ככל הנראה) כבר בשנת 1280‏^[1]. קיימות עדויות לקבוצות ושערים מאורגנים המתוארכות גם למאה ה-16. ישנן עדויות שלפיהן התקיימו ב-1581 משחקים מסודרים עם שופטים בבתי הספר באנגליה^[1].

חוקי קיימברידג', שנוסחו לראשונה באוניברסיטת קיימברידג' ב-1848, השפיעו רבות על התפתחות חוקי הכדורגל המודרני בפרט ועל התפתחות חוקי משחקי הכדור בכלל. החוקים נכתבו במכללת טריניטי, במסגרת פגישה שבה נכחו נציגים מאיטון קולג', בית הספר הארו, בית הספר רוגבי, וינצ'סטר קולג', ובית הספר שרוסברי. החוקים הללו לא אומצו באופן אחיד, כיוון שבאמצע המאה ה-19 הוקמו מועדוני כדורגל רבים ברחבי העולם דובר האנגלית, ללא קשר לבתי ספר או אוניברסיטאות. המועדונים הללו אימצו לעצמם חוקים משלהם, אשר ברבות הימים תרמו אף הם לעיצוב החוקים המקובלים כיום.

בתי ספר אחדים פיתחו חוקי משחק עצמאיים, ובייחוד מועדון הכדורגל שפילד (מועדון הכדורגל הוותיק ביותר בעולם) שהוקם ב-1857 על ידי תלמידים לשעבר בבתי ספר ציבוריים. כתוצאה מכך הוקמה התאחדות הכדורגל של מחוזות שפילד והלמשייר ב-1867. ג'ון צ'ארלס ת'רינג מבית הספר אפינגהאם פיתח מערכת חוקים עצמאית ב-1862, שהשפיעה גם כן על החוקים המודרניים^[2].

הפעילויות הללו הובילו בסופו של דבר להקמתה של התאחדות הכדורגל האנגלית ב-1863, שנפגשה לראשונה ב-26 באוקטובר בפאב לונדוני^[3]. בפגישה נכחו מספר נציגים של המועדונים הבולטים באזור לונדון רבתי באותה תקופה, וכן נציג אחד של מועדוני בתי הספר. לאחר הפגישה הראשונה הוזמנו נציגים נוספים ממועדוני בתי הספר, אך למעט ת'רינג רובם סירבו. בחודשים שלאחר הפגישה הראשונה עבדו חברי ההתאחדות על ניסוח קובץ החוקים הראשון שלה. מחלוקות על חוקים מסוימים, כגון האיסור על השימוש בידיים לאחיזת הכדור בזמן ריצה, הובילו לפיצול ומספר חברים בהתאחדות הכדורגל הקימו את איגוד הרוגבי. המועדונים שנותרו, תחת הנהגתו של אבנעזר קוב מורלי, המשיכו בעבודתם ואישרו את שלושה עשר החוקים המקוריים של המשחק.

התאחדות הכדורגל של שפילד פעלה תחת מערכת חוקים עצמאית עד שנות ה-70 של המאה ה-19, כאשר ההתאחדות האנגלית מאמצת חלק מהחוקים שלה עד שלא היו הבדלים רבים בין המשחקים. המשחק בין שפילד למועדון הכדורגל האלאם, שנערך ב-29 בדצמבר 1862, היה אחד מהראשונים שתועדו בעיתון^[1].

לאחר ניסוח חוקי קיימברידג' חלה התפתחות מהירה בכדורגל האנגלי. באנגליה נערך טורניר הגביע הראשון (גביע יודאן, 1867), התחרות הלאומית הראשונה (גביע ה-FA,‏ 1871) וליגת הכדורגל הראשונה (הפוטבול ליג, 1888), בנוסף למשחק הראשון בהיסטוריה מול נבחרת סקוטלנד שנערך בלונדון ב-5 במרץ 1870‏^[4] והסתיים בתיקו 1 - 1. לאור כל הסיבות הללו נחשבת אנגליה למולדת הכדורגל המודרני.

תחילת התחרויות המאורגנות

ב-8 במרץ 1873 זכתה נבחרת אנגליה בניצחון הראשון בהיסטוריה במשחק בינלאומי, לאחר שגברה על נבחרת סקוטלנד בתוצאה 4 - 2. השנים האחרונות של המאה ה-19 היו מאופיינות בבידול הולך וגובר בין הכדורגל החובבני לכדורגל המקצועני, שהתבסס בעיקר על חלוקה גאוגרפית. המועדונים הצפוניים אימצו גישה מקצוענית כיוון שעובדים לא יכלו להרשות לעצמם לשחק באופן חובבני, ואילו המועדונים הדרומיים נטו יותר לכיוון הגישה החובבנית. בסופו של דבר החליטה ההתאחדות ב-1885 לקבוע את המקצוענות בתקנות שלה, והפוטבול ליג הוקמה ב-1888 בעקבות פגישה של נציגי המועדונים האנגליים הבכירים שאורגנה על ידי מנהל אסטון וילה ויליאם מקגרגור. המועדון פרסטון נורת' אנד זכה באליפות הראשונה (עונת 1888/1889), והייתה הקבוצה הראשונה שהשלימה דאבל לאחר שזכתה גם בגביע ה-FA. אסטון וילה חזרה על הישג זה בעונת 1896/1897.

הפוטבול ליג התרחבה במשך 25 השנים הבאות שבהן הכדורגל שגשג באנגליה. ב-1888 היו בה רק 12 מועדונים בליגה אחת, בעונת 1892/1893 היו בה 28 מועדונים המחולקים לשתי ליגות, ואילו בעונת 1900/1901 היו בה 40 מועדונים. מספר זה נותר קבוע עד להשעיית משחקי הליגה לאחר עונת 1914/1915 בעקבות מלחמת העולם הראשונה. בשנים שלפני המלחמה המועדונים מאזורי צפון אנגליה והמידלנדס היו הדומיננטיים, כאשר המועדונים שזכו בשלוש אליפויות או יותר המועדונים אסטון וילה, סנדרלנד, שפילד ונסדיי וניוקאסל יונייטד. בזמן המלחמה לא נערכו משחקים תחרותיים. אולם, בין עונת 1915/1916 לעונת 1918/1919 התקיימה "הפוטבול ליג של זמן המלחמה", כאשר משחקי גביע ה-FA חודשו רק לאחר תום המלחמה.

בעונת 1920/1921 הורחבה הפוטבול ליג פעם נוספת עם הקמתה של הליגה השלישית, וכתוצאה מכך התרחב הטווח הגאוגרפי של המועדונים לכיוון דרום מברמינגהאם. בכל ליגה היו 22 מועדונים. בעונה שלאחר מכן הליגה הורחבה שוב עם פיצול הליגה השלישית לחלק הצפוני (20 מועדונים) והחלק הדרומי (22 מועדונים), כאשר בפוטבול ליג כולה יש בסך הכול 86 מועדונים. בעונת 1923/1924 התווספו שני מועדונים לליגה השלישית הצפוני, ובסך הכול היו 88 מועדונים בכל הפוטבול ליג.

האצטדיון הלאומי בוומבלי נפתח ב-1923, ומשחק גמר גביע ה-FA הראשון שנערך בו זכה לכינוי "גמר הסוס הלבן".

לאחר מלחמת העולם הראשונה

השנים שבין שתי מלחמות העולם התאפיינו בשליטה של האדרספילד טאון, אברטון וארסנל, שזכו ב-11 מתוך 18 אליפויות ליגה אפשריות. המועדונים האדרספילד וארסנל זכו בשלוש אליפויות ברצף כל אחד, כאשר האחרון זוכה פעמיים בגביע ה-FA.

ב-1928 החליטה התאחדות הכדורגל לפרוש מפיפ"א, וכתוצאה מכך הנבחרת הלאומית לא השתתפה באף אחד מהמונדיאלים הראשונים. עונת 1939/1940 הופסקה בספטמבר בעקבות תחילת מלחמת העולם השנייה. בדומה למלחמה הקודמת הוקמה ליגה לא רשמית לזמן המלחמה, כאשר גם הפעם גביע ה-FA בוטל. הליגות הקטנות האזוריות הוקמו כבר ב-1939, כאשר טורניר גביע המלחמה של הפוטבול ליג נערך בין 1939 ל-1945. הזוכות בטורניר היו וסטהאם יונייטד, פרסטון נורת' אנד, וולבס, בלקפול ובולטון וונדררס, כאשר בעונת 1943/1944 אסטון וילה וצ'רלטון אתלטיק זכו בו במשותף לאחר שמשחק הגמר הסתיים בתיקו 1 - 1. הליגות והגביעים המקומיים התקיימו במשך חמש עונות עד לחידוש משחקי הפוטבול ליג וגביע ה-FA בעונת 1945/1946.

השנים שלאחר המלחמה התאפיינו בדומיננטיות של מנצ'סטר יונייטד שזכתה בשלוש אליפויות וגביע FA אחד, ווולבס עם שתי אליפויות ושני גביעי FA. בתקופה זו הכדורגל האנגלי לא זכה להצלחה רבה בזירה הבינלאומית. אנגליה הפסידה לנבחרת ארצות הברית במונדיאל 1950, ולנבחרת הונגריה בוומבלי בתוצאה 3 - 6 ב-1953. מועדוני הכדורגל לא הצליחו במפעלים האירופיים שזה עתה הוקמו. ההתאחדות והפוטבול ליג הנחו את צ'לסי לא להשתתף בעונת 1955/1956 של גביע אירופה בכדורגל, זאת על אף שזכתה באליפות עונה אחת קודם לכן. מנצ'סטר יונייטד זכתה באליפות לאחר צ'לסי, החליטה להתעלם מההנחיות הללו והגיעה עד לחצי הגמר בעונת 1956/1957. בעונות הבאות בגביע אירופה גברה יונייטד על הכוכב האדום בלגרד ברבע הגמר, אך בדרך חזרה מהמשחק נהרגו מספר שחקנים בעקבות האסון האווירי במינכן. בחצי הגמר מול מילאן באולד טראפורד ניצחה היונייטד בתוצאה 1 - 0, אך במשחק השני בסן סירו הפסידה בתוצאה 0 - 4 והודחה מהמפעל. בעונת 1958/1959 הודחה וולבס כבר בסיבוב הראשון, ולרבע הגמר בעונה שלאחר מכן. קבוצות אנגליות העפילו לשני משחקי הגמר הראשונים של גביע ערי הירידים, אך הפסידו בשניהם.

ארגון מחדש

הפוטבול ליג אורגנה מחדש בעונת 1958/1959, כאשר החטיבה הצפונית והחטיבה הדרומית של הליגה השלישי פורקו. הקבוצות שסיימו בחצי העליון של הליגות האזוריות בעונה הקודמת הרכיבו את הליגה השלישית החדשה, ואילו הקבוצות שבחצי התחתון הרכיבו את הליגה הרביעית.

בשנות ה-60 התרחשו מספר תהליכי מודרניזציה בכדורגל האנגלי. בעקבות המקרה של ג'ורג' איסטהאם השחקנים נהנו מחופש רב יותר במעבר בין מועדונים, וב-1961 בוטלה תקרת השכר. טוטנהאם הוטספר היה המועדון הראשון שזוכה בדאבל במאה ה-20 (1960/1961), והיה למועדון האנגלי הראשון שזוכה בתואר אירופי לאחר שגבר על אתלטיקו מדריד בגמר גביע אופ"א של עונת 1962/1963. ההישג החשוב ביותר של הכדורגל האנגלי בתקופה זו היה זכיית הנבחרת הלאומית במונדיאל 1966, לאחר ניצחון שנוי במחלוקת על נבחרת גרמניה המערבית בגמר. המועדונים האנגליים היו הדומיננטיים בעונות האחרונות בעשור של גביע ערי הירידים. לידס יונייטד הפסידה לדינמו זאגרב בגמר של עונת 1966/1967, ובעונה שלאחר מכן גברה על פרנצווארוש. ניוקאסל יונייטד זכתה בגביע בעונת 1968/1969, לאחר שגברה על אויפשט במשחק הגמר. בעונה שלאחר מכן ניצחה ארסנל את אנדרלכט, והשלימה זכייה אנגלית שלישית ברציפות בתואר. לידס זכתה בטורניר גביע ערי הירידים הלפני האחרון שנערך, לאחר שניצחה את יובנטוס בזכות שערי חוץ. היא שיחקה בגמר הטורניר האחרון בשנה שלאחר מכן, אך הפסידה לברצלונה בקאמפ נואו.

מנצ'סטר יונייטד הייתה לקבוצה האנגלית הראשונה שזוכה בגביע אירופה, לאחר שגברה על בנפיקה ליסבון במשחק הגמר שנערך בוומבלי. אולם, הייתה זו ליברפול שהייתה הקבוצה הדומיננטית באנגליה בשאר שנות ה-70 ואף לאחריהן. בין 1972 ל-1990 היא זכתה ב-11 אליפויות ובארבעה גביעי אירופה. הקבוצות הדומיננטיות האחרות היו נוטינגהאם פורסט שזכתה באליפות ובשני גביעי אירופה בשלהי שנות ה-70, אברטון שזכתה בשתי אליפויות באמצע שנות ה-80, ואסטון וילה שזכתה בגביע אירופה ב-1982. אולם, הנבחרת האנגלית לא זכתה להצלחה כלשהי ולא הצליחה להעפיל למונדיאל 1974 ולמונדיאל 1978.

בתקופה זו התעוררו בעיות אחדות. תופעת החוליגניזם הקצינה מאוד לאורך שנות ה-70 וה-80. באוגוסט 1974 נדקר למוות אוהד של בלקפול במשחק הבית מול בולטון וונדררס. היה זה ככל הנראה מקרה המוות הראשון בכדורגל האנגלי כתוצאה מחוליגניזם. שפל המדרגה התרחש ב-1985 כאשר 39 אוהדים של יובנטוס נהרגו באסון הייזל כתוצאה משילוב בין תנאים לא טובים באצטדיון לבין התפרעות של אוהדי ליברפול לפני משחק הגמר בין שתי הקבוצות. המועדונים האנגליים הושעו למשך חמש שנים כתוצאה מהאסון. התנאים באצטדיוני הכדורגל באנגליה היו גרועים ביותר, ובשילוב גורמים אחרים התרחשו שני אסונות: באסון ברדפורד ב-1985 נהרגו 56 אנשים, ובאסון הילסבורו ב-1989 נהרגו 96 אנשים.

תחילת הקשר בין הפוטבול ליג לליגות החובבניות

עד עונת 1985/1986 לא היה קשר של עלייה וירידה בין הפוטבול ליג לבין הכדורגל מחוץ לליגה, כיוון שהמועדונים שסיימו בארבעת המקומות האחרונים בליגה הרביעית נאלצו לבקש להתקבל מחדש לפוטבול ליג בעונה שלאחר מכן. מספר מועדונים מחוץ לליגה הצליחו לשכנע מועדונים אחדים מהליגה הרביעית (כגון הירפורד יונייטד) לפרוש ממנה. בעונת 1986/1987 נקבעה מערכת עלייה וירידה מסודרת, כאשר המועדון שסיים במקום האחרון בליגה ירד לקונפרנס נשיונל. בעונת 2002/2003 הוגדל המספר לשני מועדונים. בשנות ה-80 נערכו משחקי פלייאוף בכל חטיבות הפוטבול ליג, והמועדון שניצח בהם העפיל לליגה הבאה בנוסף למועדונים שהעפילו אוטומטית.

רוב אצטדיוני הכדורגל הפכו לאצטדיוני ישיבה בעקבות מסקנות דו"ח טיילור שנכתב לאחר אסון הילסבורו. כמו כן, התשלומים על זכויות שידור בטלוויזיה הפכו למשמעותיים יותר בתקציב המועדונים. הכדורגל האנגלי זכה לפריחה מחודשת כתוצאה מהגורמים הללו, בשילוב עם הצלחת הנבחרת במונדיאל 1990 והמאמץ המרוכז לטיפול בבעיית החוליגניזם. באביב 1992 פרשו 22 מועדונים מהליגה הראשונה של הפוטבול ליג, והקימו את הפרמייר ליג בפיקוח של התאחדות הכדורגל, בעיקר על מנת לשמור על מעמדם כמועדונים הבכירים והעשירים ביותר במדינה ולהשיג תנאים יותר טובים עבור זכויות השידור של משחקיהם. בעקבות כך הפוטבול ליג אורגנה מחדש, כאשר הליגה השנייה, השלישית והרביעית נקראו הראשונה, השנייה והשלישית בהתאמה. באופן זה הפכה הליגה הראשונה של הפוטבול ליג לשנייה בחשיבותה במבנה ליגות הכדורגל באנגליה, כאשר המועדונים שסיימו במקומות הראשונים העפילו לפרמייר ליג בשיטת הפלייאוף שהועתקה מהליגות הנמוכות הישנות.

לאחר הקמת הפרמייר ליג

מנצ'סטר יונייטד הייתה הקבוצה הדומיננטית בעשור הראשון לקיומה של הפרמייר ליג, ובין 1993 ל-2003 היא זכתה בשמונה אליפויות, ארבעה גביעי FA ופעם אחת בליגת האלופות. למרות הרווחה הכספית שממנה נהנו המועדונים החלה מגמה של קיטוב בין המועדונים הבכירים לשאר המועדונים, בייחוד לאחר קריסתה של ITV Digital ב-2002 שבעקבותיה חלק מהמועדונים בליגות הנמוכות עמדו על סף פשיטת רגל. הקיטוב הזה התרחש גם בפרמייר ליג. הקבוצות הדומיננטיות בפרמייר ליג היו מנצ'סטר יונייטד ארסנל (זכתה בשני דאבלים ובאליפות ללא הפסד) וצ'לסי (שנרכשה על ידי האוליגרך הרוסי רומן אברמוביץ' וזכתה בשתי אליפויות). לצורך ההשוואה, לידס יונייטד העפילה לחצי גמר ליגת האלופות בשנת 2001 אך נקלעה לקשיים כלכליים רבים, נאלצה לשחרר את רוב שחקניה הבכירים וירדה ליגה.

הנבחרת הלאומית זכתה להצלחה מסוימת בתקופה זו. היא לא העפילה למונדיאל 1994, אך ביורו 1996 העפילה עד לחצי הגמר שם הודחה בדו-קרב בעיטות עונשין על ידי נבחרת גרמניה. הנבחרת הפסידה בבעיטות הכרעה גם במונדיאל 1998, יורו 2004 ומונדיאל 2006. היא אף לא העפילה ליורו 2008, ובעקבות כך פוטר המאמן סטיב מקלארן והוחלף על ידי פאביו קאפלו.

מספר הצופים במשחקי הפרמייר ליג היה הגבוה ביותר בהשוואה לליגות כדורגל בכירות אחרות, ובעונת 2007/2008 היה 13,676,390. הצ'מפיונשיפ היא הליגה הרביעית מבחינת מספר צופים עם 9,396,144, ולפניה נמצאות הפרמייר ליג, הבונדסליגה בגרמניה (11,815,215) ולה ליגה בספרד (11,067,020). עם זאת, הצ'מפיונשיפ ניצבת בדירוג מעל לליגות ידועות כגון הסרייה א' באיטליה, לה ליג בצרפת, ליגת העל הארגנטינאית וליגת העל הברזילאית. במשחקי הליגה הראשונה של הפוטבול ליג נכחו 4,133,928 צופים, והיא דורגה מעל ליגת העל הסקוטית, ה-MLS מארצות הברית וליגת יופילר בבלגיה. במשחקי הליגה השנייה של הפוטבול ליג צפו 2,281,416 אנשים, ואף היא מדורגת לפני ליגות אחרות כגון ליגת העל האוקראינית, ליגת העל הרוסית וליגת העל הנורווגית.

ליגות

ערך מורחב – מבנה ליגות הכדורגל באנגליה

מאז הקמת הפוטבול ליג הוקמו ליגות רבות נוספות באנגליה. לאורך השנים נעשו מאמצים לאחד את כל הליגות הללו במבנה היררכי מוגדר, כך שניתן יהיה לקשר ביניהן באמצעות עלייה וירידה. לפי בדיקה של פיפ"א בשנת 2006 ישנם כ-40,000 מועדונים הרשומים בהתאחדות הכדורגל האנגלית, כאשר ההתאחדות הקרובה ביותר היא התאחדות הכדורגל הברזילאית עם 29,000 מועדונים רשומים^[5].

• הפרמייר ליג הוקמה ב-1992 לאחר שהמועדונים הבכירים באנגליה החליטו לפרוש מהפוטבול ליג על מנת להגדיל את הכנסתם מזכויות שידור. למרות ההפרדה עדיין יש קשר עם הפוטבול ליג, ושלושת המועדונים שסיימו בתחתית הפרמייר ליג בכל עונה מוחלפים על ידי שלושה מועדונים מליגת המשנה. הפרמייר ליג מורכבת מ-20 מועדונים, כאשר לכל מועדון יש חלק שווה בליגה עצמה, ומשמעות הדבר היא שכולם שווים מבחינת הזכויות והחובות.
• הפוטבול ליג, שהוקמה ב-1888, הייתה ליגת הכדורגל המקצוענית הראשונה בעולם, והיא השנייה בחשיבותה בליגות הכדורגל של אנגליה. בפוטבול ליג יש 72 קבוצות המחולקות לשלוש חטיבות המכונות פוטבול ליג צ'מפיונשיפ, פוטבול ליג 1 ופוטבול ליג 2.
• מערכת ליגות הכדורגל האנגלית: מתחת לפוטבול ליג מתקיים מבנה המכונה "כדורגל מחוץ לליגה". מונח זה עשוי להיות מטעה, כיוון שהוא מתייחס למועדונים שאינם בפוטבול ליג אף על פי שהם משחקים בליגה מאורגנת. בשנים האחרונות בוצעו מספר תהליכי ארגון בליגות הבכירות הללו, ונוצרה מערכת אחידה המנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל האנגלית ונקראת מערכת הליגות הלאומית. רוב המועדונים בקונפרנס נשיונל הם מקצוענים, והיתר הם מקצוענים למחצה.

ישנה מערכת קבועה של עלייה וירידה בין פוטבול ליג 2 לבין הקונפרנס נשיונל, וגם עבור הליגות שמתחת לקונפרנס, אך ככל שיורדים בדרגת הליגה המערכת הופכת לפחות מסודות. המערכת "מחוץ לליגה" מכונה לעיתים "פירמידה", כיוון שמספר הליגות בכל דרגה עולה ככל שיורדים לרמה יותר נמוכה, כאשר כל ליגה מכסה אזור גאוגרפי קטן יותר.

• כדורגל חובבני: אף על פי שהתאחדות הכדורגל ביטלה את ההגדרה הרשמית של "חובבנות" בתחילת שנות ה-70, רוב המועדונים עדיין משחקים בצורה חובבנית ללא תמורה כספית ובליגות שאינן חלק ממערכת הליגות הלאומית. התאחדויות הכדורגל המחוזיות, המבוססות בקירוב על גבולות מחוזות אנגליה ההיסטוריים, הן הגופים המקומיים המנהלים את הכדורגל באנגליה. הם מנהלים את כל ההיבטים של הליגות שמשחקיהן נערכים ביום ראשון (בניגוד לליגות שמשחקיהן נערכים בשבת). לא כל ההתאחדויות הללו פועלות לפי מחוז מוגדר, כגון התאחדות הכדורגל הצבאית המנהלת את הכדורגל בצבא הבריטי.

ברית הכדורגל החובבני (AFA) היא תחרות הכדורגל החובבני המאורגנת הגדולה ביותר, והיא דומיננטית בעיקר באזור לונדון. היא משמשת גם התאחדות כדורגל מחוזית, ואחראית על ליגות כגון הליגה הארתוריאנית שבה משחקות הקבוצות אולט אטוניאנס ואולד קארתוסיאנס שנמנו על הזוכות הראשונות בגביע ה-FA.

• מילואים: ליגת הכדורגל הבכירה עבור קבוצות מילואים היא פרמייר ליג המילואים, שהוקמה ב-1999 ומחולקת לליגה צפונית ולליגה דרומית המונות עשר קבוצות כל אחת. הליגות הנמוכות יותר הן הליגה המרכזית עבור קבוצות מילואים מאזור המידלנדס וצפון אנגליה, והפוטבול קומביניישן עבור קבוצות מדרום אנגליה ומויילס.

הליגה המרכזית הוקמה ב-1911 ומונה 28 קבוצות, המחולקות לשלוש חטיבות: מרכזית, צפונית ודרומית. הקבוצות המדורגות במקום הראשון ובמקום השני בכל חטיבה משחקות בפלייאוף על אליפות הליגה.

הפוטבול קומביניישן הוקמה ב-1915 ומונה 30 קבוצות. גם היא מחולקת לשלוש חטיבות: מזרחית, מרכזית וויילס והמזרח. רוב הקבוצות משתייכות למועדונים מהפוטבול ליג, אך חמש מתוכן משתייכות לקבוצות של הקונפרנס נשיונל.

בין ליגות המילואים השונות אין מערכת קשרים של עלייה וירידה. כאשר קבוצת אם יורדת מהפרמייר ליג, גם קבוצת המילואים יורדת מהפרמייר ליג המתאימה ומוחלפת על ידי קבוצת המילואים של המועדון שהעפיל לפרמייר ליג מהפוטבול ליג צ'מפיונשיפ.

חלק מהמועדונים החובבניים באנגליה מפעילים גם כן קבוצות מילואים, המשחקות בליגות מילואים נפרדות.

• ליגות נוער: למועדונים רבים באנגליה יש קבוצות נוער. הליגה הבכירה לקבוצות נוער היא פרמייר ליג הנוער, שהוקמה ב-1997 ומיועדת לכל מועדוני הפרמייר ליג והפוטבול ליג שלהם יש קבוצת נוער (המכונה אקדמיית נוער). הליגה מונה 40 קבוצות, ומחולקת לארבע חטיבות שוות גודל. אלופת כל חטיבה זוכה להשתתף בפלייאוף על האליפות.

הדרגה השנייה של ליגות כדורגל הנוער היא ברית הנוער של הפוטבול ליג, שהוקמה גם כן ב-1997. הליגה מונה 58 קבוצות, ומחולקת לארבע חטיבות אזוריות. ברית הנוער מארגנת גם טורניר גביע שנתי.

גביע ה-FA לנערים היא תחרות גביע לאומית מטעם ההתאחדות, המיועדת לקבוצות עד גיל 18. בכל עונה משתתפות בגביע כ-400 קבוצות.

תחרויות גביע

שני טורניר הגביע החשובים ביותר באנגליה הם גביע ה-FA וגביע הפוטבול ליג. עם זאת, ישנם טורנירים נוספים המיועדים למועדונים ברמות שונות:

1. גביע ה-FA, שנערך לראשונה ב-1872, הוא טורניר הגביע הלאומי הוותיק ביותר בעולם. הוא מיועד לכ-600 מועדונים ב-11 הרמות הבכירות של ליגות הכדורגל באנגליה. באוגוסט נערך משחק מגן הקהילה בין הקבוצה שזכתה בגביע ה-FA לבין אלופת הפרמייר ליג.
2. גביע הליגה, ששמו הנוכחי הוא גביע קאראבאו, הוא תחרות הגביע השנייה בחשיבותה. הגביע מיועד ל-92 הקבוצות החברות בפרמייר ליג ובפוטבול ליג (4 הליגות העליונות). הקבוצה שזוכה בגביע הליגה (ובגביע ה-FA) מעפילה לגביע אופ"א.
3. פרס הפוטבול ליג היא תחרות המיועדת לקבוצות הפוטבול ליג מליגה 1 ומליגה 2 (דרג 3 ודרג 4).
4. פרס ה-FA מיועד לקבוצות מהדרג החמישי עד הדרג השמיני של מבנה ליגות הכדורגל באנגליה (דרג 1 עד דרג 4 של מערכת הליגות הלאומית), הכוללים את שלוש החטיבות של הפוטבול קונפרנס, הפוטבול ליג הדרומית, ליגת איסתמיאן והפרמייר ליג הצפונית^[6].
5. גביע הקונפרנס ליג הוקם ב-1979 ומיועד למועדונים מהדרג החמישי והדרג השישי, המשתייכים לשלוש החטיבות הקונפרנס ליג.
6. אגרטל ה-FA מיועד למועדונים מהדרג התשיעי והדרג העשירי של מבנה ליגות הכדורגל באנגליה (דרג 5 ודרג 6 של מערכת הליגות הלאומית)^[6].
7. גביע מערכת הליגות הלאומית הוקם בעונת 2003/2004 על מנת שאנגליה תוכל לשלוח נציגות לגביע האזורים של אופ"א. הגביע מיועד לקבוצות המשחקות בליגות מהדרג ה-11 של מבנה הליגות באנגליה, ולקבוצות מדרג נמוך יותר אם התאחדות הכדורגל מתירה זאת.

• טורנירי גביע "מחוץ לליגה": חלק מהליגות מארגנות גם תחרות גביע, כגון הפוטבול ליג של המחוזות הצפון-מערביים.
• תחרויות גביע מחוזיות: התאחדויות כדורגל מחוזיות רבות מארגנות תחרויות גביע עבור מגוון מועדונים. רוב הקבוצות מהפרמיר ליג והפוטבול ליג שולחות לטורניר זה את קבוצת המילואים או קבוצת הנוער שלהן, ואילו הקבוצות שאינן בפוטבול ליג שולחות את הסגל הבכיר. בין התחרויות הללו ניתן למנות את גביע הוותיקים של שפילד והלמשייר (טורניר הגביע השלישי מבחינת ותק שעדיין קיים), גביע הוותיקים של לנקשייר](מיועד לקבוצות מהמחוז ההיסטורי של לנקשייר ובהן מנצ'סטר יונייטד, בלקבורן רוברס וכדומה), גביע הוותיקים של לונדון וגביע הוותיקים של מידלסקס.
• גביע ה-FA של יום ראשון נוסד ב-1964 ומיועד עבור הליגות של יום ראשון.
• גביע הוותיקים של ברית הכדורגל החובבני מיועד לקבוצות הבכירות של הברית.

כמו כן, ישנם כמה טורנירי גביע שאינן פעילים יותר ובהם:

• גביע ה-FA לחובבים (1893 - 1974)
• מגן הצדקה שריף אוף לונדון (1898 - 1907, 1931 - 1934, 1965 - 1966)
• הגביע האנגלו-איטלקי (1970 - 1973, 1976 - 1986, 1992 - 1996)
• הגביע האנגלו-סקוטי (1975 - 1981)
• גביע פול ממברס (1985 - 1992)
• הסופר קאפ האנגלי (1985)

העפלה לטורנירים האירופיים

המועדונים המגיעים להישגים בפרמייר ליג, גביע ה-FA וגביע הליגה עשויים להעפיל בעונה שלאחר ההישג לתחרויות הכלל-אירופיות המאורגנות על ידי אופ"א. מספר המועדונים האנגלים המשחקים באירופה בעונה נתונה הוא בין שבע ל-11, באופן התלוי בתרחישים שונים. אופי ההעפלה נכון לסיום עונת 2008/2009 הוא כדלהלן:

תחרות	מי מעפיל	הערות
ליגת האלופות	אלופת הפרמייר ליג
	מקום שני בפרמייר ליג
	מקום שלישי בפרמייר ליג	סיבוב המוקדמות השלישי עבור מועדונים שלא זכו באליפות
מקום רביעי בפרמייר ליג	בדרך כלל המועדון המסיים במקום הרביעי מעפיל באופן אוטומטי למוקדמות ליגת האלופות. אולם, מצב זה לא יתרחש בהנחה שמועדון שדורג במיקום נמוך יותר זכה בליגת האלופות. הסיבה לכך היא שהמועדון שזוכה בליגת האלופות מעפיל לטורניר גם בעונה הבאה, ללא קשר להישגיו במדינתו. במקרה זה המועדון שסיים במקום הרביעי מעפיל לליגה האירופית.
הליגה האירופית	כל מועדון אנגלי שזכה בליגה האירופית ולא העפיל כבר לליגת האלופות או הליגה האירופית	לפי תקנה 1.06 של תקנות הליגה האירופית[7] העפלתו של מועדון זה לליגה האירופית לא תהיה על חשבונם של מועדונים אחרים מאנגליה
סיבוב המוקדמות הרביעי של הליגה האירופית	מקום חמישי בפרמייר ליג	אם המועדון מהמקום החמישי כבר העפיל לליגה האירופית באמצעות גביע ה-FA, אזי המועדון המדורג במקום השישי יעפיל בנוסף אליו
	המועדון שזכה בגביע ה-FA	אם המועדון שזכה בגביע ה-FA כבר העפיל לליגת האלופות, אזי לפי תקנה 1.04‏[7] המועדון שהפסיד בגמר יתפוס את מקומו; אם גם מועדון זה העפיל לליגת האלופות, הוא יוחלף על ידי המועדון שסיים במקום הגבוה ביותר בפרמייר ליג ולא העפיל לטורניר אירופי.
סיבוב המוקדמות השלישי של הליגה האירופית	המועדון שזכה בגביע הליגה	אם המועדון שזכה בגביע הליגה כבר העפיל לטורניר אירופי באמצעות מיקומו בפרמייר ליג, אז הוא מוחלף על ידי המועדון שסיים מתחתיו ולא העפיל לטורניר כלשהו
סיבוב המוקדמות הראשון של הליגה האירופית	מועדון הפרמייר ליג עם דירוג המשחק ההוגן של אופ"א הגבוה ביותר, בתנאי שלא העפיל כבר לטורניר אירופי כלשהו, ורק אם לאנגליה יש מועדון באחד משלושת המקומות הראשונים בדירוג ותוצאה גבוהה מ-8 בסך הכל

נבחרת אנגליה

נבחרת אנגליה בכדורגל מייצגת את אנגליה בטורנירים הבינלאומיים, והיא ונבחרת סקוטלנד הן שתי הנבחרות הוותיקות ביותר בעולם. אנגליה היא אחת משבע הנבחרות הלאומיות שהצליחו לזכות במונדיאל, ובדרך כלל מדורגת בחלק העליון של הדירוג העולמי של פיפ"א. אנגליה הייתה הנבחרת המצליחה ביותר באליפות הבית הבריטית עם 54 זכיות (מתוכן 20 במשותף עם נבחרת אחרת) לפני שהתחרות בוטלה ב-1984. מלבד הנבחרת הבכירה ישנן נבחרות לגילאים שונים, כגון נבחרת אנגליה עד גיל 16 ונבחרת אנגליה עד גיל 21.

כמו כן, באנגליה פועלת גם נבחרת ב', המייצגת את קבוצות הכדורגל ש"מחוץ לליגה" בטורנירי חובבים ובמשחקי ידידות. לעיתים משמשת נבחרת ב' כקבוצת אימונים לקראת טורניר חשוב (כגון המונדיאל) עבור שחקנים צעירים, שחקנים מחליפים או שחקנים שזה עתה החלימו מפציעתם.

כדורגל נשים

משחק כדורגל הנשים הראשון באנגליה תועד בתחילת המאה ה-20, אך רק החל מתחילת שנות ה-2000 זכה תחום זה לתשומת לב משמעותית בדמות שידור משחקים בטלוויזיה (כגון גמר גביע ה-FA לנשים ומשחקי נבחרת הנשים) ועריכת המשחקים הבינלאומיים באצטדיונים הגדולים באנגליה.

גם ליגות הנשים מאורגנות במערכת מסודרת, בדומה לליגות הגברים. קיימות שמונה רמות ובראשן פרמייר ליג לנשים. דונקסטר רוברס ליידיס הוקמה ב-1969, והיא אחת הקבוצות המצליחות ביותר באנגליה ואחת מבין שתי הקבוצות מחוץ ללונדון שזכו באליפות הפרמייר ליג. דונקסטר זכתה שש פעמים בגביע ה-FA לנשים, והפסידה שבע פעמים בגמר. פולהאם ליידיס הייתה בשנת 2000 לקבוצה הראשונה באירופה שהפכה למקצוענית, אך חזרה לעבוד כמקצוענית למחצה כעבור שלוש שנים.

ארסנל ליידיס, שהפכה למקצוענית זמן קצר לאחר פולהאם, היא הקבוצה הדומיננטית בכדורגל הנשים באנגליה מאז תחילת שנות ה-2000, וזכתה ברוב התארים האפשריים. בעונת 2006/2007 היא הייתה לקבוצה האנגלית היחידה עד כה שזכתה בגביע אופ"א לנשים.

אצטדיוני כדורגל

אצטדיון ומבלי הוא האצטדיון הלאומי של אנגליה. הוא גם האצטדיון הגדול ביותר, ותכולתו היא כ-90,000 מקומות. האצטדיון נמצא בבעלותה של התאחדות הכדורגל האנגלית, ובו נערכים משחקי הבית של נבחרת אנגליה, חצאי הגמר וגמר גביע ה-FA, גמר גביע הליגה, פרס הפוטבול ליג, פרס ה-FA, אגרטל ה-FA וגמר משחקי הפלייאוף על ההעפלה מהפוטבול ליג ומהקונפרנס נשיונל.

אולד טראפורד מכיל 76,212 מקומות, והוא האצטדיון הגדול ביותר השייך למועדון כלשהו. מתחתיו מדורגים אצטדיון האמירויות עם 60,355 מקומות ואצטדיון סנט ג'יימס פארק עם 52,387 מקומות. כל מועדוני הפרמייר ליג משחקים באצטדיונים המכילים רק מקומות ישיבה. רוב המועדונים המקצועניים עברו לאצטדיונים חדשים או שיפצו את האצטדיון שבו שיחקו. מועדונים אחדים בחרו לעבור לאצטדיון הנמצא בבעלות המועצה המקומית שבתחום שיפוטה הם משחקים.

להלן רשימה של עשרת האצטדיונים הגדולים ביותר באנגליה:

דירוג כללי	אצטדיון	תכולה	מועדון	ליגה	דירוג בליגה	הערות	תמונה
1	אצטדיון ומבלי	90,000	נבחרת אנגליה	אצטדיון לאומי	-	האצטדיון הגדול ביותר באנגליה, ואחד היקרים ביותר בעולם	Wembley Stadium interior
2	אולד טראפורד	76,212	מנצ'סטר יונייטד	פרמייר ליג	1
	אצטדיון טוטנהאם הוטספר	62,850	טוטנהאם הוטספור	פרמייר ליג		נבנה על הריסות האצטדיון הקודם, הוויט הארט ליין ונחנך ב-3 באפריל 2019.
3	אצטדיון האמירויות	‏60,355‏[8]	ארסנל	פרמייר ליג	2	ידוע גם בכינוי אשברטון גרוב. האצטדיון הגדול ביותר בלונדון ששייך למועדון
4	סנט ג'יימס פארק	‏52,387‏[9]	ניוקאסל יונייטד	אליפות הפוטבול ליג	1
5	אצטדיון האור	49,000	סנדרלנד	פרמייר ליג	3	כשנפתח ב-1997 היה האצטדיון החדש הגדול ביותר מאז 1923. קיימות תוכניות להרחבות ביציעים השונים
6	אצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר	47,726	מנצ'סטר סיטי	פרמייר ליג	4	ידוע גם בכינוי איסטלנדס או COMS; האצטדיון נבנה במקור עבור משחקי חבר העמים של 2002. לאחר מכן העניקה הנהלת המועדון סכום של 35 מיליון לירות שטרלינג להפיכתו לאצטדיון כדורגל. באצטדיון זה נערך גם גמר גביע אופ"א 2008
7	אצטדיון אנפילד	45,522	ליברפול	פרמייר ליג	5
8	וילה פארק	42,573	אסטון וילה	פרמייר ליג	6	היציע מאחורי השער הוא הגדול ביותר באירופה[10]
9	סטמפורד ברידג'	42,055	צ'לסי	פרמייר ליג	7
10	גודיסון פארק	40,158	אברטון	פרמייר ליג	8

ראו גם

• כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות שחקני הכדורגל)
• כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות עיתונאי הכדורגל)
• הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית
• כדורגל בממלכה המאוחדת
• כדורגל בוויילס
• כדורגל בצפון אירלנד

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כדורגל באנגליה בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. היסטוריה של הכדורגל, Spartacus Educational
2. כתבה באתר הטיימס
3. היסטוריה של התאחדות הכדורגל האנגלית, האתר הרשמי
4. כתבה באתר הטיימס אוף אינדיה
5. מידע(הקישור אינו פעיל, 4.2.2024) באתר הרשמי של פיפ"א
6. פרס ה-FA ואגרטל ה-FA החליפו את גביע ה-FA לחובבים, שבמשך שנים רבות היה טורניר החובבים הבכיר באנגליה
7. תקנות גביע אופ"א לעונת 2007/2008, האתר הרשמי של אופ"א
8. דו"ח שנתי לעונת 2006/2007 ‏, האתר הרשמי של ארסנל(הקישור אינו פעיל, 11 בינואר 2017)
9. מידע באתר הרשמי של ניוקאסל יונייטד(הקישור אינו פעיל, 11 בינואר 2017)
10. כתבה באתר ה-BBC